שבוע בגדנסק פולין עם ילדים

מה יש לראות בגדנסק פולין עם ילדים? אם רק היה לנו שקל לכל פעם ששמענו את השאלה הזו מאז שהזמנו כרטיסים היינו מכסים את הטיסה לפחות... גדנסק סקרנה אותי מזה זמן מה וכשמצאתי טיסה ממש זולה אליה, זו היתה הזדמנות מצויינת לבדוק יעד חדש שטרם היינו בו. גילינו עיר קסומה ותוססת. בתים צבעוניים, אטרקציות מיוחדות לילדים ולגדולים, מחירים שעושים כיף לכיס. בקיצור התאהבנו!
מה יש לראות בגדנסק פולין עם ילדים? אם רק היה לנו שקל לכל פעם ששמענו את השאלה הזו מאז שהזמנו כרטיסים היינו מכסים את הטיסה לפחות... גדנסק סקרנה אותי מזה זמן מה וכשמצאתי טיסה ממש זולה אליה, זו היתה הזדמנות מצויינת לבדוק יעד חדש שטרם היינו בו. גילינו עיר קסומה ותוססת. בתים צבעוניים, אטרקציות מיוחדות לילדים ולגדולים, מחירים שעושים כיף לכיס. בקיצור התאהבנו!

תקציר הפוסט והמסלול

מוזמנים ללחוץ על יום ספציפי כדי לעבור ישירות לפירוט לגביו

יום 1 – מסלול סיור בעיר. השער הירוק, כיכר השוק דלוגי, מזרקת נפטון בתים וארמונות מרהיבים. ביקור בחנות ממתקים בעבודת יד כולל הדגמה, השער המוזהב, עץ המילניום, ביקור במוזיאון הענבר כולל תצפית על העיר. חזרה דרך רחוב מריאקה. בזיליקת מארי הקדושה, מזרקת ארבעת הרבעים וביקור קצר במוזיאון הצעצועים.

יום 2 – בילוי בגדיניה. לונה פארק נודד, תחרות מפרשיות, מוזיאון ימי ואקווריום. 

יום 3 – מאלבורק – דינו פארק ואחריו טירת מאלבורק המרשימה ביותר שראינו.

יום 4 – יום של מוזיאונים – המוזיאון הימי ומוזיאון מלחמת העולם השניה.

יום 5 – מוזיאון המדע, קניון הפורום

יום 6 – קניון בלטיקה, ביקור בעיירה סופוט המתהדרת בבית עקום והמזח הכי ארוך.

יום 7 – יום מעבר. נוסעים לאזור האגמים עליו נכתוב הפירוט בפוסט הבא 🙂

תובנות ומסקנות

טיול בגדנסק פולין - פרטיים כלליים לפני שמתחילים

טיסה: טיסה עם חברת LOT עלתה לנו 510 דולר להרכב שלנו כולל 2 מזוודות והושבה (כ-127 דולר לאדם בממוצע).

הרכב נוסעים: הרכב הטסים: זוג + 2 ילדים בגילאי 13 ו-6

רכב: לא נדרש. בעיר מסתובבים ברגל ולערים סמוכות יש תחבורה ציבורית נוחה מאוד. (לנו היה רכב רק ביום אחרון כיוון שמגדנסק המשכנו לטיול באזור האגמים)

מסלול: שבוע בו לנו במלון בעיר וטיילנו בעיר עצמו ובערים הסמוכות אליה. (גדנסק היא חלק ממשולש ערים הכולל אותה את סופוט ואת גדיניה. התחבורה בין הערים מצויינת ואין שום בעיה להתנייד ביניהן ללא רכב). 

לינה: בלילה הראשון אנו נוחתים באחת בלילה ולכן לנים במלון Hampton by Hilton. המלון ממוקם ממש מול שדה התעופה, במיקום מושלם למי שמגיע מאוחר כמונו או טס מוקדם (לקחנו את אותו מלון גם ליום האחרון). 10 דקות והיינו כבר בחדר.

את יתרת השבוע אנו מבלים במלון נובוטל צנטרום (Novotel Centrum Gdansk). מלון מצויין למשפחות עם שפע משחקים לילדים מכל הגילאים, חדרים נוחים ומיקום טוב.

יום 1 - מגלים את גדנסק - מדרחוב שוקק, בתים צבעוניים, מוזיאון ענבר ועוד ועוד

אנחנו מתמקמים במלון שלנו. רשת נובוטל חביבה עלינו בנסיעות עם ילדים ולא מאכזבת גם הפעם. לרגל המונדיאל הלובי הוסב למגרש כדורגל עם מרבד דשא מלאכותי, שערים וכדור. הילדים מייד נשאבים למשחק על המגרש ומשם ממשיכים לשולחן כדורגל ועוד מיני משחקים שיש עבור הילדים. בקושי רב אנחנו מצליחים להוציא אותם מהמלון כדי להתחיל לטייל בעיר.

המלון ממוקם ממש בסמוך לגלגל הענק. מייד כשאנחנו מתחילים לטייל אנחנו מוקסמים מהבתים הצבעוניים והמעוטרים בפסלים, ציורים ושאר מיני קישוטים. מתקדמים עד לגשר מעל לנהר ואז עוברים דרך השער הירוק ( Zielona Brama). כמעט בכל פעם שעברנו דרך השער הירוק היו תחת אחת מהקשתות נגנים שניגנו והוסיפו לאוירה של המקום. אחרי השער מגיעים לכיכר השוק הארוך (Dlugi Targ). מדובר בכיכר מלבנית ארוכה שמוקפת כולה בתים/ארמונות שאחד יותר מרהיב מהאחר. ברקע מתנשא מגדל שעון של הכנסייה. בקצה הכיכר ישנה מזרקת נפטון ( Neptune Fountain) וחצר ארטוס.

ממשיכים במדרחוב דלוגה (Dluga) שהומה ושוקק באנשים עם שפע מסעדות ובתי קפה מסביב ובתים שאחד יותר מיוחד מהשני בצבעים, קישוטים וציורים שעליו. 

בערך 50 מטר אחרי המזרקה אנחנו מגיעים לחנות ממתקים בעבודת יד – ciuciu cukier artist. במקום נערכת הדגמה של הכנת הסוכריות ונחמד לראות איך לשים מגלגלים ויוצרים את הסוכריות שנמכרות בחנות.

ממשיכים במדרחוב עד לשער המוזהב (Złota Brama). שער שעליו 8 פסלים המייצגים תכונות מוערכות כגון חוכמה, צדק, תהילה, חמלה, עושר ועוד.

מייד אחרי השער המוזהב אנחנו פונים ימינה במטרה להגיע לעץ המילניום. מדובר בפסל בצורת עץ עשוי מתכת עם עיטורי עלים, יונים ועוד. הפסל נוצר לכבוד יום הולדתה ה-1000 של העיר גדנסק. הפסל עומד בסמוך למבנה גדול ששימש פעם כבית כלא וכיום ממוקם בו מוזיאון הענבר.

בנוסף, לכבוד המונדיאל, כל הרחבה באזור הזה, שהיא כנראה חניה בימים רגילים, מגודרת, הוצב בה מסך ענק, מתנפחים ומגרש כדורגל קטן לילדים, שולחנות עם דוכני אוכל ובירה עבור המבוגרים. בשעות שיש משחקים ההורים יכולים לשבת עם בירה והילדים יכולים להשתעשע במתקנים. המתקנים כולם בחינם. ביום ראשון בו הגענו למקום לא היה משחק ולמרות זאת המקום היה פתוח וגם לא מלא מדי כך שהילדים שלנו בילו זמן רב במתקנים ומאוד נהנו.

אחרי שהילדים מוציאים מספיק אנרגיה, אנחנו נכנסים למוזיאון הענבר. העלות לכולנו כולל עליה לתצפית הפנורמית בקומה העליונה – 40 זלוטי. ילדים עד גיל 6 חינם.

המוזיאון ממש נחמד ומעניין. קודם כל המקום עצמו, בתוך מבנה הכלא הישן, מאוד מיוחד. מבנה אבן עתיק עם פינות נסתרות ומשקופי אבן קמורים. יש המון מדרגות חלקן די גבוהות אז כדאי להיזהר עם ילדים ולעזור להם בטיפוס. הילדים שלנו, כולל בן ה-6 מצאו עניין במוזיאון. על חלק מהמוצגים היו זכוכיות מגדלת שאיפשרו לראות חרקים ודברים שנשתמרו בתוך הענברים. היו גם עמדות מידע אלקטרוניות שבהן אפשר היה לראות סרטונים שהמחישו כיצד נוצרים ענברים, איזה סוגים קיימים והיכן בעולם מוצאים אותם.

בקומות הגבוהות יותר הוצגו מוצרים שונים שגולפו מענברים. תכשיטים, כלי שחמט, מסרקים ועוד אינספור חפצים. כצורפת בעצמי, נהניתי מאוד לראות את התכשיטים ושאר עבודות האמנות שהיו במקום.

בסוף מגיעים לקומת התצפית וממנה ניתן לראות את כל מדרחוב דלוגה מלמעלה ובכלל את העיר כולה פרוסה מולך. המראה מקסים.

כשיורדים חזרה למטה יש כמה חדרים עם הסברים על המבנה ובית הכלא. על חלקם דילגנו כיוון שלא היו מתאימים לילדים קטנים (מציגים עינויים שהיו בכלא למשל). שורה תחתונה – בעינינו המוזיאון היה ממש נחמד ושווה ביקור. זו לא אטרקציה לילדים בהגדרה אבל ילדים סקרנים יגלו בה עניין.

מעט אחרי המוזיאון ניצב השער הגבוה (Brama Wyżynna) האחרון בשורת השערים בשדרה הזו (שהוא בעצם הראשון בדרך המלכותית ששימשה בעבר את מלכי פולין שסיירו בעיר). השער משמש כיום כמשרד מידע לתיירים. השער מאוד יפה ומיוחד. עשוי כולו מאבנים שעליהם תחריטים של עלים.

מכאן פנינו חזרה לכיוון השער המוזהב ומעט אחריו פנינו שמאלה ואז פניה ימינה לרחוב Piwna, עוד רחוב יפה וציורי עם בתים מקושטים, מרזבים ייחודיים והמון דוכני ענבר.

המשכנו ברחוב עד לבזיליקת מריה הקדושה (Bazylika Mariacka). כנסיית לבנים אדומות מרשימה שראינו לאורך כל היום כמעט מכל נקודה שהיינו בה. לבזיליקה יש מגדל מאוד גבוה של כ- 80 מטר וגם שעון אסטרונומי יפה. מבפנים אנחנו מתרשמים בעיקר מהגודל והמבנה אך המקום בשיפוצים כך שיש הרבה דברים שאי אפשר היה לראות בביקור שלנו.

יוצאים ופונים לצידה השני של הבזיליקה שם ניצבת מזרקת 4 הרבעים ( Fontanna Czterech Kwartałów). המזרקה עומדת במקום בו נפגשים ארבעה הרבעים שאליהם היתה העיר מחולקת בעבר ומשלבת אלמנטים של אריות, מים ואורות. זרנוקי מים שונים עולים מהקרקע לסירוגין ומלא ילדים מתרוצצים במקום ומנסים להירטב או לחלופין להצליח לעבור בריצה בלי להירטב. במזג אויר נעים אפשר להעביר פה בכיף זמן עם הילדים. מומלצים בגדי החלפה למקרה שלא מצליחים לחמוק מהמים…

ממשיכים לרחוב מריאקה הסמוך ( ulica Mariacka ). עוד המון מסעדות ודוכני ענבר. מגיעים למוזיאון לצעצועים מן העבר. מתלבטים ומחליטים להיכנס. עלות הכניסה – 8 למבוגר 6 לילד. אם רוצים לצלם בפנים, צריך לשלם עוד 25 זלוטי עבור התענוג. ויתרנו על זכות הצילום. המקום די קטן עם המון ויטרינות עמוסות צעצועים של פעם. יש גם מסך עם כמה כסאות כמו באולם קולנוע שמקרין סרטים מצויירים. חביב אבל ממצה את עצמו תוך כמה דקות ולטעמנו, לא ממש שווה ביקור אלא אם אתם ממש פריקים של צעצועים מן העבר.

יום 2 - גדיניה - לונה פארק נודד, בילוי על החוף, מוזיאון ימי ואקווריום

היום אנחנו נוסעים לעיר גדיניה (gdynia), אחת משלישיית הערים גדנסק-גדיניה-סופוט. בין שלוש הערים יש רכבת מיוחדת בשם SKM מעין מקבילה לרכבת תחתית שיש בערים אחרות בעולם. בתחנת הרכבת ניתן לרכוש כרטיסים במכונה אוטומטית או אצל קופאי. התור הארוך מאוד בקופה שולח אותנו לבדוק את המכונה שהתור בה קצר יותר. קצת מסובך להבין אבל בסוף אנחנו מצליחים לקנות כרטיסים. גם השילוט וההכוונה לא לגמרי ברורים, אולי כי התחנה בשיפוץ ועל חלק מהרציפים אין שום שילוט. יוצא שאנחנו עולים על הרכבת הלא נכונה. אמנם רכבת המגיעה לגדיניה, אבל לא רכבת ה-SKM עליה היינו אמורים לעלות. שימו לב, לSKM יש רציפים נפרדים ועל הרכבות שלהם מופיע הכיתוב SKM.

טיפ נוסף -עקב מיעוט עמדות מכירת כרטיסים, יש תורים ארוכים גם בקופה וגם במכונות. שווה לדעת שבקומת המנהרה המובילה לרכבת יש 2 מכונות אוטומטיות נוספות לכרטיסים. ניתן לרכוש כרטיס יומי משפחתי.

מהתחנה בגדיניה עד לחוף יש 10-15 דקות הליכה (אם לא מתעכבים בחנויות בדרך כמונו).

בסוף מגיעים לאזור בו גלגל ענק מתנשא על רקע חוף הים. ליד הגלגל יש מזרקה נחמדה ובעת ביקורנו היתה גם בחורה שעשתה בועות ענק וגם איפשרה לילדים להשתעשע עם בועות בעצמם. הילד שלנו חובב בועות סבון והיה קשה לנתק אותו מכאן. בינתיים ממול, בצמוד לגלגל הענק, היה מעין לונה פארק נודד קטן עם מגוון מתקנים לילדים. ביניהם מתקן מפחיד במיוחד שמייד מלהיב את חובבת האקסטרים שלנו. התשלום עבור כל מתקן בנפרד. אנחנו רוכשים כרטיסים למספר מתקנים.

האקסטרים עובר בשלום (ואפילו בכיף אם אתם שואלים את הילדה) ודווקא המתקן היחסית תמים, מכוניות מתנגשות, מסתיים במשקפיים שבורות וכאבי גב אחרי שילד פולני חובב התנגשויות נכנס בנו בעוצמה רבה. נראה לי שנגמלתי ממכוניות מתנגשות לתקופה ארוכה.

עולים גם לגלגל הענק. הנוף מרהיב. ממש מול הים שמלא במפרשיות לרגל תחרות מפרשיות בינלאומית שנערכת במקום. עלות למבוגר 25 ולילד 15 זלוטי.

ממשיכים לחוף שראינו מלמעלה. החוף מלא במפרשיות לקראת או אחרי הפלגה. מעט בהמשך יש מגרש משחקים מדהים לילדים ממש על החוף. הילדים ממש לא רוצים לעזוב ואנחנו נהנים מול הנוף בזמן שהם משחקים בכיף.

בהמשך יש כמה דוכני אוכל וגם המוזיאון הימי של גדיניה. בשעה חמש הוא כבר סגור אבל כל החלק החיצוני בחצר פתוח ואפילו בחינם. אנחנו נכנסים ועושים סיבוב. רואים כלי נשק ימיים (טורפדו, תותחים ועוד) חלקים מספינות עבר. נחמד מאוד.

חוזרים לחוף ומבחינת הילדים יכולנו להישאר כאן עד סוף היום. אבל גשם עז שמתחיל פתאום מחייב שינוי בתכניות. אנחנו הולכים לאקווריום של גדיניה שנמצא מרחק הליכה קצרה בהמשך החוף. כניסה משפחתית עולה לנו 69 זלוטי. המקום הוא חצי אקווריום עם דגים מסוגים שונים וחצי מוזיאון עם תצוגות שמסבירות ומלמדות על הים והסביבה הקרובה. כאקווריום, ראינו כבר גדולים ומוצלחים יותר אבל למרות זאת, המוצגים שכן היו בו היו מעניינים וייחודיים למדי כמו התמנון דמוי כוכב או דג דמוי תנין. לא אטרקציה חובה אבל אפשר להיכנס אם אוהבים אם עולם הים או סתם נתקלים בגשם כמונו.

בחזור אנחנו מגיעים לגדנסק עייפים ולוקחים מונית מתחנת הרכבת עד למלון. העלות 15 זלוטי.

יום 3 - מאלבורק - פארק דינוזאורים והטירה הכי מרשימה שראינו

שוב נוסעים מחוץ לעיר, הפעם למאלבורק. ברכבת אנחנו מחליטים הפעם לגשת לקופה בתקווה שיהיה פשוט יותר כך. מבקשים שני כרטיסים למבוגר ושניים לילדים, מקבלים 4 כרטיסים שמוגדרים רגילים בעלות 70 זלוטי. מאוחר יותר הכרטיסן ברכבת אומר לנו שיש כרטיס משפחתי שעולה רק 50. הפקידה לא טרחה להציע לנו כזה. בחזור כבר ידענו לבקש אז שילמנו פחות.

המקומות ברכבת מסומנים ואנו מגלים קרון כמו בסרטים עם תאים סגורים ונפרדים מהנוסעים האחרים. הילדה מרגישה קצת כמו הארי פוטר על הרכבת להוגוורטס. נחמד.

במאלבורק יש שתי אטרקציות שבתכנית שלנו – פארק דינוזאורים+פארק חבלים וטירת מאלבורק. התכנית שלנו היא לעשות את הדינו פארק והחבלים היום ואת הטירה ביום אחר.

מתחנת הרכבת של מאלבורק צועדים לכיוון הדינו פארק. בערך 15 דקות. הדרך עוברת דרך פארק עירוני ירוק ושקט. כרטיס משפחתי 2+1 עולה 71 זלוטי, 2+2 עולה 91. ילדים נחשבים רק עד גיל 13 לא כולל. שלנו בת 13 והם לא מאפשרים לכלול אותה בכרטיס המשפחתי. כרטיס רגיל עולה 26 כך שבסה"כ יוצא לנו 97, לא הפרש גדול. המוכרת לא מציינת שצריך משקפי תלת מימד בתוך הפארק. למזלנו אנחנו מגלים זאת די מוקדם וחוזרים לרכוש בקופה. 4 זלוטי לזוג. נראה שכאן בפולין לא מנדבים מידע יותר מדי ואם אתה לא יודע לבקש משהו, פשוט לא תקבל אותו.

הפארק עצמו נחמד. יש מעין מסלול שמתחיל בדרקונים מעולם הפנטזיה ובהמשך המסלול דינוזאורים. רב המוצגים זזים ומשמיעים קולות כדי לתת תחושה אמיתית. ואפילו ביימו סצנות כמו בסרטים, למשל דינוזאורים חגים סביב רכב שירד מהכביש. בין לבין בתוך המסלול משולבות עוד אטרקציות. חלקן חינמיות כמו גן משחקים ממש גדול ויפה או מתנפתחים. וחלקן בתשלום כמו מסלול לייזרים, אבובים מתנגשים, אגם קטן עם סירות ועוד. בתוך הפארק יש גם פארק חבלים שכלול במחיר הכרטיס ונראה מאוד נחמד. אלא שבדיוק כשהגענו אליו התחילה סופת גשמים ובמקום לעשות מסלול חבלים הסתתרנו יחד עם מבקרים אחרים תחת אזור מקורה קטן וצפינו במדריכי הפארק מחלצים את כל מי שנותר תקוע על העצים. במקום להתבאס על כך שלא נוכל לעשות מסלול חבלים אנחנו מודים על מזלנו שלא הגענו עשר דקות קודם ואז היינו תקועים על עץ ספוגי מים מחכים לחילוץ.

הגשם מפסיק אחרי שעה אבל המסלול רטוב ולא ייפתח בקרוב ואנחנו מחליטים לוותר. כיוון שלא עשינו את פארק החבלים כמתוכנן, יוצא שסיימנו מוקדם יחסית ולכן מתחילים לצעוד לכיוון הטירה. בערך 15 דקות הליכה מביאה אותנו לטירה שמאוד מאוד מרשימה כבר מבחוץ. קונים כרטיסים ומקבלים יחד איתם גם מדריך קולי שמכוון אותנו ומסביר לנו על מה שאנחנו רואים. כרטיס משפחתי לשלושה עולה לנו 98 זלוטי. ילדים עד גיל 7 חינם. אם מגיעים אחרי חמש ורבע יש מחיר מוזל אבל כיוון שהטירה גדולה ולוקח כמה שעות לסייר בה, זה אומר שסביר שלא מספיקים לראות הכל.

כבר יצא לנו להיות בלא מעט טירות אבל זו ללא ספק אחת המרשימות שבהן. הגודל, הבניה עצמה וגם פנים הטירה פלוס הסיפורים וההסברים שמוסיפים צבע ועניין הכל יחד יוצר חוויה מרתקת גם לנו וגם לילדים. כדאי לקחת בחישוב שהטירה ענקית ויש המון הליכה בתוכה ובנוסף יש גם הרבה טיפוס במדרגות שחלקן תלולות ומפותלות. בן ה-6 שלנו הסתדר אך היה כל הזמן בפיקוח צמוד שלנו. לקראת הסוף כבר היינו מותשים ודילגנו על כמה אזורים במסלול. בדיעבד לעשות גם פארק דינוזאורים וגם את הטירה באותו יום, אולי לא הכי מומלץ.

חוזרים ברגל לרכבת. ובגדנסק שוב לוקחים מונית למלון שלנו.

יום 4 - יום של מוזיאונים - המוזיאון הימי ומוזיאון מלחמת העולם השניה

יום קצת יותר רגוע. יצאנו בבוקר לכיוון הגשר הירוק וממש לפניו פונים ימינה לכיוון העגורן העתיק ( Żuraw), הסמל הבולט של העיר. עמדנו מתחת למנוף וראינו את הגלגלים הענקיים שבאמצעותם הופעל.

מעט קדימה יותר ברחוב, נכנסנו למוזיאון הימי. המוזיאון הימי הוא בעצם מקבץ של מוזיאונים וביניהם – העגורן ומרכז התרבות הימי ובצד הנגדי של הנהר, הממגורות וספינת סולדקס. אם אתם מתכננים להיכנס גם לחלקי המוזיאון הימי שמעבר לנהר, שימו לב שבהרבה מקומות רשום שיש מעבורת שמעבירה בין שני צידי הנהר. נכון לזמן ביקורנו היא לא פעלה ולא היה צפי למועד בו תחזור לפעול. ניתן לעבור מצד לצד רק דרך הגשרים. (יש גשר ליד השער הירוק וגשר נוסף קצת אחרי המוזיאון הימי). גם במרכז התרבות הימי ניתן לבחור לאיזה תערוכות רוצים להיכנס ולקנות כרטיסים בנפרד לכל דבר.

בקומה השלישית יש תערוכה חינמית שממומנת על ידי חברת ספנות פולנית (Ships. Our passion). התערוכה מציגה אספקטים שונים מעולם הספנות, בניית ספינות והורדתן לים, היה גם משחק דמוי קינקט שהציג את הילדים בתלבושת צוללן. ועוד כמה הדגמות והמחשות חביבות.

בקומה ה-1 ישנו החדר האינטראקטיבי ( People-Ships-Ports). אם אתם עם ילדים, זו כנראה התערוכה שתבחרו לבקר בה. לתערוכה הזו הכניסה היא לפי שעות מוגדרות ולכן ההמלצה היא להזמין כרטיסים באתר מראש. כשנכנסנו לאתר להזמין, הוצעו לנו כרטיסים רק לעוד שבוע קדימה מה שלא היה רלבנטי עבורנו. כיוון שלא התרשמנו שהעיר עמוסה בטירוף, החלטנו לנסות להגיע בכל זאת ולראות אם יש כרטיסים. ואכן היו כרטיסים לשעה 12 (הגענו ב-11:30). הכרטיסים מקנים כניסה לשעה אחת בלבד לתערוכה. העלות 20 זלוטי לכרטיס משפחתי שמתאים לזוג + עד שלושה ילדים. נסו להזמין מראש כרטיסים אבל אם במקרה אין, שווה לנסות לבדוק במקום.

התערוכה מאוד מוצלחת. בריכה עם סירות שהילדים יכלו להשיט באמצעות כפתורים שונים. מנופים קטנים להזזת חפצים, מכולה, סירת פיראטים, תחפושות מהתחום הימי, הדגמה של איך נוצר צונמי ועוד מגוון מתקנים חביבים שמעבירים ידע בצורה של משחקים. כמו מוזיאון מדע אך עם דגש על נושאים הקשורים לים וספנות. בתום השעה, מוציאים את כולם החוצה.

תערוכה נוספת שרצינו לבקר בה היתה תערוכת סירות מהעולם ( Boats of the People of the World) המציגה כלי שיט שהתפתחו במקומות שונים ברחבי העולם. לשמחתנו גילינו שהכניסה לתערוכה הזו היא בחינם בימי רביעי כך שכרטיסים לכל 3 התערוכות עלו לנו רק 20 זלוטי לכולנו. תערוכת הסירות היתה נחמדה ומעניינת למדי למבוגרים ונוער אבל לילד הקטן לא החזיק העניין לאורך זמן.

 

אחרי המוזיאון עצרנו לארוחת צהריים קלה במסעדה איטלקית ממש מול בנין הפילהרמונית. ישבנו לאכול וצפינו בגשר שעולה ויורד כדי לאפשר לספינות פיראטים ואחרות לעבור.

המשכנו הלאה לאורך הנהר ועד מהרה הזדקר משמאלנו מוזיאון מלחמת העולם השניה. המבנה מרשים ומיוחד. בצבע אדום ונוטה הצידה. כרטיס משפחתי עלה 55 זלוטי. המוזיאון מרשים ומרתק למבוגרים ונוער. לא מתאים בכלל לילדים צעירים יותר. אנחנו נכנסנו לחדרים בתורות כדי לא להיכנס עם בן ה-6 שלנו. המוזיאון נותן מקום לשואה אבל גם מקיף המון אספקטים נוספים של מלחמת העולם השניה וחידש לנו דברים רבים שלא ידענו.

ארוחת ערב אכלנו במסעדת סושי לא רחוק מהמלון שלנו. ומשם מיהרנו חזרה למלון לצפות בחצי גמר המונדיאל בלובי מול המסך הגדול שהוצב שם.

אחרי המשחק, יצאנו לסיור לילי בעיר וראינו מופעי רחוב ורוכלים שמציעים מתקנים מהבהבים לילדים. נראה שהעיר תוססת גם בשעות הערב המאוחרות.

יום 5 - מוזיאון המדע וקניון הפורום

קמים מאוחר. מדלגים על ארוחת הבוקר ולוקחים מונית למוזיאון המדע (Centrum Hewelianum) אחרי שקראנו שהדרך לשם מעייפת וכרוכה בטיפוס. בפועל הנהג מונית לא ממש מכיר את המקום ומוריד אותנו למרגלות הגבעה כך שלא נחסך מאיתנו הטיפוס. מצד שני – הוא לא כל כך נורא.

מטפסים ומגיעים לכניסה. יש תור די ארוך כיוון שהקופה משמשת גם למכירת כרטיסים וגם למכירת מזכרות ולכן לוקח זמן עד שאנשים מסיימים שם. כרטיס משפחתי עולה 45 זלוטי. מקבלים מפה ל-4 התערוכות הכלולות בכרטיס. הראשונה באותו בניין, בנושא העולם. נחמדה מאוד וכוללת הדגמות שלא ראינו במוזיאוני מדע אחרים (למשל הדגמה של הוריקן).

התערוכה השניה הינה בנושא פאזלים וחידות מדעיות שונות. לאחר מכן יש תערוכה קטנה בה תותחים וכמה מסכי מולטי מדיה אינטראקטיביים דמויי קינטקט. התערוכה האחרונה, אליה יש כ- 10 דקות הליכה, הינה בנושא אנרגיה ובה מגוון מתקנים המדגימים כיצד נוצרת אנרגיה מסוגים שונים. כבר היינו בכמה וכמה מוזיאוני מדע בעולם ובאיזשהו שלב הדברים מתחילים לחזור על עצמם. דווקא כאן הופתענו לטובה וגילינו הרבה תצוגות שחידשו לנו ולא ראינו קודם. בנוסף המיקום של המוזיאון בתוך הביצורים לגמרי מוסיף לחוויה ובסה"כ מוזיאון מאוד מוצלח ומומלץ בעינינו.

לסיום אנחנו עושים סיור על הגבעות, רואים את הביצורים ואת הנוף המרהיב של העיר.

הבחירה לדלג על ארוחת בוקר מתבררת כטעות כשאנו מגלים שבמקום אין מה לקנות לאכול מלבד מכונה אוטומטית בודדת ושולחן קפטריה שלא מציע הרבה (נראה שהמקום בשיפוץ אז אולי זה ישתנה בעתיד). תאכלו לפני או שתביאו אוכל אתכם כדי שלא תיאלצו לקצר את הביקור בגלל רעב של הילדים.

מסתדרים עם קצת חטיפים מהמכונה ובתום הביקור יורדים חזרה לעיר ברגל והולכים לאכול במסעדה. ממשיכים לקניון הפורום שסמוך לשער שמתחיל את דרך המלכים. הקניון גדול ומלא מותגים מוכרים. המחירים רגילים. פה ושם יש חנויות בהם יש סיילים טובים אבל לא לצפות למחירי רצפה כי זה לא המקום.

יום 6 - קצת קניון ואז ביקור בעיירה סופוט

ביומנו הלפני אחרון בעיר גיא נוסע לשדה התעופה לאסוף את הרכב שהזמנו והיתר נוסעים לקניון בלטיקה (שנמצא 2 תחנות ממרכז גדנסק ברכבת) על מנת לחפש בוסטר ולהסתובב קצת. בוסטר לא מצאנו בשום חנות. אם אתם מתלבטים האם להביא בוסטר או לקנות כאן – כדאי להביא או להזמין מחברת ההשכרה.

הקניון עצמו גדול ומלא בחנויות מוכרות ומוכרות פחות. בחלק מהחנויות יש סיילים מאוד משתלמים.

את הרכב שכרנו מחברת גלובל שלצערנו היתה אכזבה גדולה. הם קנסו אותנו על איחור בהגעה לאסוף את הרכב, חייבו אותנו לשדרג לרכב יקר יותר כי לטענתם מסרו את הרכב שלנו כבר וניסו לטעון שאין לנו ביטול השתתפות עצמית למרות ששילמנו על כזה. בנוסף הם הסירו את כיסוי המטען ברכב כך שכל מה ששמנו שם נותר חשוף לעין כל וזה די מנע מאיתנו בהמשך לעשות עצירות הכרוכות בלהשאיר ציוד ברכב.

בצהריים גיא מגיע עם הרכב ואנחנו נוסעים לכיוון סופוט. בסופוט נוסעים לכיוון המרכז ומחפשים חניה. בחניון העלות היא 9 זלוטי לשעה ואנחנו מחליטים לוותר ולחפש חניה ברחוב. מוצאים חניה ממש בסמוך לחניון. עלות המדחן 3 זלוטי לשעה ואחרי השעה 8 בערב, חינם. בנוסף, בסופ"ש החניה חינם והיום יום שישי כך ש-10 זלוטי מקנים לנו חניה בעיר עד יום ראשון. מעל ומעבר לנדרש לנו.

יוצאים לעיר ומגלים עיר תוססת ונעימה. המדרחוב הראשי מלא באנשים והאוירה נעימה למרות שמזג האויר אפור ונראה שעומד לרדת גשם בכל רגע. אנחנו מחפשים ומוצאים את הבית העקום ממשיכים משם לכיוון המזח הארוך. כניסה למשפחה סביב ה20 זלוטי. על המזח אנו מוצאים נוף מדהים של הים, ברווזים וברבורים, ספינת פיראטים בדומה לזו שיש בגדנסק. נחמד ופסטורלי. בכניסה למזח דוכני מזכרות ודוכני אוכל מהיר.

תובנות ומסקנות

מסקנות ותובנות לגבי גדנסק וסביבתה:

  • הרבה אנשים מגיעים לגדנסק רק כתחנה בדרך לאגמים ומקדישים לה יום יומיים לכל היותר. בעיני לעיר יש הרבה מאוד מה להציע לתיירים בכלל ולמשפחות בפרט. היינו בה שישה ימים מלאים ולא מיצינו. למעשה יכולנו למלא עוד שבוע שלם רק מהאטרקציות שלא הספקנו לעשות.
  • מומלץ לעשות מחקר מעמיק לפני שמגיעים. הרושם שלנו היה שבכל מקרה שבו לא ידענו שמגיע לנו משהו, לא טרחו להציע לנו אותו. אם לא ידענו שיש כרטיס משפחתי, מכרו לנו כרטיסים רגילים. אם לא ידענו שצריך משקפי תלת מימד, לא הציעו לנו. הדבר חזר על עצמו שוב ושוב במקומות שונים. לתחושתנו זה לא נבע מנסיון לרמות אלא מ"הקטנת ראש". הם פשוט לא ראו זאת מעניינם להציע משהו שלא ביקשנו.
  • מחסום השפה – למרות שהאזור הוא תיירותי מובהק נראה כי רגילים בעיקר לתיירות מקומית. בהרבה מקומות לא מבינים אנגלית כולל בתחנות רכבת וחלק מהמסעדות. הדבר יצר לעיתים קושי לתקשר ולהבין. אפילו שלטי הכוונה או הסברים באטרקציות תיירותיות, לא תמיד הוצגו גם באנגלית. אחד הדברים שעזרו לנו להתגבר היתה אפליקציית התרגום של גוגל שבה הצגנו טקסט למצלמה והיא הציגה אותו מתורגם.
  • גשם זה לא סוף העולם. לפעמים גשם בתחזית היה בפועל רק טפטוף קל שלא הפריע להסתובב עם מטריה. וגם אם גשום יותר, העיר משופעת בדי הרבה אטרקציות מקורות שניתן לעשות בגשם.
  • תחבורה ציבורית או רכב – האם אפשר להסתדר בגדנסק וסביבתה עם תחבורה ציבורית בלבד? בהחלט כן. בעיר עצמה הולכים בעיקר ברגל ולשאר הערים בשלישיה – יש תחבורה ייעודית ה-SKM שהתדירות שלה גבוהה והעלות סבירה. עם זאת, אנו מצאנו שהרבה יותר נוח להגיע לערים האלה עם רכב, במיוחד עם ילדים. בערבים ובסופי שבוע החניה חינם וגם בשאר הזמן ניתן למצוא חניה בעלות סבירה. רכב מאפשר לחנות יותר קרוב ולבזבז פחות כח על הליכה מאטרקציות ואליהן. בימים שנסענו בתחבורה ציבורית הרבה פעמים לקחנו בסוף מוניות כי היינו מותשים.

לפוסט הזה יש 3 תגובות

כתיבת תגובה

אהבתם? מוזמנים לשתף:

Facebook
Twitter
Pinterest
LinkedIn

טיולים נוספים שאולי יעניינו אותך:

מסע בעולם זה נפלא אבל מה לגבי קשרים חברתיים?

אומרים שחופשי זה לגמרי לבד. ולצאת לטיול ארוך בעולם אומר שמשאירים מאחור את המשפחה, החברים וכל העולם החברתי שהקיף אותנו. זה אומר שזה רק אנחנו עם עצמנו, כל יום כל היום. אין עוד אנשים. אז איך מסתדרים עם זה? האם חסרים לנו ולילדים חברים ואנשים נוספים? מוזמנים לקרוא כמה תובנות ומחשבות בעניין אחרי חודשיים טיול.

אי החזירים ליד קוסמוי – טיפים והמלצות לאיך ומתי להגיע

אי החזירים הוא אחת האטרקציות הפופולריות שיש באזור קוסמוי. מדובר באי שעליו מאות חזירים מסתובבים חופשי בין המבקרים. אפשר ללטף, להאכיל או סתם לצפות בהם מסתובבים ומשחקים. ריכזתי כמה המלצות לגבי איך ומתי כדאי להגיע לאי החזירים. מוזמנים לקרוא.

פילים בתאילנד

איך לראות פילים בתאילנד – כל האפשרויות וטווח עלויות

תאילנד היא מקום נפלא לפגוש פילים. יש אינספור מקומות שמציעים מפגש כזה. אבל מרב אופציות אפשר קצת ללכת לאיבוד. איך בוחרים מקום שמתנהג בצורה אתית כלפי הפילים ולא מתעלל בהם? מה טווחי המחירים וכיצד ניתן להוזיל עלויות? ריכזתי כאן כמה וכמה דרכים שנתקלנו בהן שמאפשרות מפגש פנים אל פנים עם החיה המדהימה הזו. אם אתם מכירים עוד אופציות, מוזמנים לשתף בתגובות.

נהיגה הפוכה בתאילנד

איך מתרגלים לעשות דברים קצת הפוך ?

תאילנד הוציאה אותנו מאזור הנוחות שלנו. אנחנו רגילים לטייל במדינות מערביות, בעיקר באירופה. ושם גם כשהכל חדש, יש איזושהי תחושת מוכרות מסויימת. פה בתאילנד אנחנו מרגישים את הזרות שלנו. השפה שונה, הנהיגה הפוכה, התרבות אחרת לגמרי ואפילו המראה שלנו מייד חושף שאנחנו לא שייכים. אם באירופה לעיתים פונים אלינו בשפת המקום וטועים לראות בנו מקומיים, פה אין חשש כזה.