. הדרך האטלנטית עצמה יפה כפי שהבטיחו. הכביש מחבר בין איים על הים האטלנטי (מכאן שמה של הדרך). ממה שקראנו, כשהאוקיאנוס סוער המראה יכול להיות מאוד דרמטי. אנחנו היינו בקיץ במזג אויר חם ונוח אז המראה היה מרשים אך רגוע יותר.

לאורך הדרך יש מספר תחנות עצירה בהן ניתן לחנות ולצאת להסתובב. עצרנו בכמה וכמה תחנות. הראשונה היא ממש לפני שהכביש מתחיל את העיקול שלו כלפי מעלה כך שחוץ מהתפעלות ממראה האוקיאנוס שניתן לראות מכאן, אפשר להתפעל מההישג המדהים שהוא הכביש הזה. ואכן זו נקודה שממנה מצולמות הרבה תמונות מפורסמות של הדרך האטלנטית.

בתחנת עצירה אחרת עשינו טיול על הסלעים. שהילדים מאוד נהנו ממנו. בתחנה הבאה היה מסלול הליכה בנוי שלאורכו שולבו כמה פסלים מפסולת ממוחזרת (כמו  סרטן עשוי מבקבוקים).

ובעוד תחנה ראינו ספינה עתיקה שהובילה אנשים לאי שעליו יש מלון שניתן ללון בו. במים אפשר היה לראות סוגים שונים של מדוזות. בארץ אנחנו רגילים למדוזות שנראות כמו שקית שקופה וכמובן אינן אהודות בגלל העקיצות שלהן. המדוזות שראינו שם היו צבעוניות וכיוון שלא שחינו שם יכולנו להנות מיופיין כשהן מרקדות במים.  

סה"כ הדרך האטלנטית היתה יפה ומעניינת ונהנינו מהעצירות בכל התחנות ומהנופים שראינו. א-ב-ל הדרך גם היתה מאוד קצרה וסיימנו אותה די מהר. האם היה שווה לנסוע כל כך הרבה בשבילה? לא בטוח.