תקציר הפוסט והמסלול
מוזמנים ללחוץ על יום ספציפי כדי לעבור ישירות לפירוט לגביו
יום 1 – יום הגעה והתארגנות. סיור ברובע בלם (מנזר ג'רונימו, טיילת ואנדרטת התגליות).
יום 2 – השלמות ברובע בלם (מגדל בלם, מוזיאון צבאי), מרכז העיר כולל המדרחובים בין כיכר Praça Dom Pedro IV ו- Praça do Comércio וסיור ברובע אלפמה.
יום 3 – מוזיאון האריחים, השלמות ברובע אלפמה.
יום 4 – קניות בקניון קולומבו וסיור ברובע באיירו אלטו כולל ארוחה עם מוזיקת פאדו מסורתית.
יום 5 – סיור מחוץ לעיר – ארמון פנה בסינטרה, העיר העתיקה של סינטרה, חוף התפוחים, קאבו דה רוקה וקאשקש.
טיול בליסבון פורטוגל - פרטיים כלליים לפני שמתחילים
טיסה: יש טיסה ישירה לליסבון של חברת TAP או של חברת אל-על. בהלוך מסיבות שונות לא הסתדר לנו לטוס בטיסת האלו ולכן לקחנו טיסה עם עצירת ביניים בפרנקפורט. היה די מייגע, כולל כמה עיכובים והמון הליכה בשדה הענק של פרנקפורט. ממליצה בחום להעדיף את הטיסה הישירה. בחזור טסנו ישיר והיה הרבה יותר פשוט וקל.
הרכב נוסעים: זוג. אני וגיא 🙂
התניידות בעיר: בעיר מסתובבים ברגל. אנחנו נעזרנו גם במוניות שהיו מאוד זולות וגם באוטובוס תיירים.
מסלול: 4 ימים נטו כשמתוכם יום אחד הקדשנו לטיול יום אל מחוץ לליסבון ו-3 ימים טיילנו בעיר עצמה.
לינה: מלון Pestena Palace Hotel כשהגענו למלון הסתבר שמדובר בארמון של ממש. לא כביטוי שאומרים, ממש ארמון אמיתי מפעם שהוסב לשמש היום כבית מלון. אחרי הצ'ק אין, קיבלנו ליווי עד החדר כשבדרך עשו לנו סיור בין חדרי הארמון השונים. זה נראה יותר כמו מקום שצריך לגבות כסף לסיור מאשר כמו מלון שלנים בו. מאוד יפה ומאוד מפואר. בארמון העתיק יש רק סוויטות מלכותיות. כל שאר החדרים נמצאים במבנה קצת יותר חדש שמחובר אל המבנה המרכזי. החדר עצמו היה מפואר ומרווח עם מיטה ענקית מהנוחות שיצא לי לישון עליהן. תענוג.
מבחינת מיקום לעומת זאת, המלון קצת מרוחק מהעיר וגם לא מאוד מחובר לעורקי התחבורה של העיר. הדבר אילץ אותנו להשתמש הרבה במוניות כדי לנוע בנוחות (מצד שני המוניות לא מאוד יקרות).
יום 1 - נחיתה, התארגנות וסיור ברובע בלם
הגענו למלון בשעות אחר הצהריים המאוחרות. מסתבר שהמלון שלנו היה בעבר (ועדיין) ארמון ואנחנו מסיירים בהתפעלות בין החדרים הציבוריים השונים. לאחר מנוחה והתרעננות קלה, יצאנו לטייל קצת, לחוות את העיר ולאכול ארוחת ערב.
המלון נמצא במרחק הליכה של כ-25-30 דקות מרובע בלם BELEM, שהוא רובע בו ישנן כמה אטרקציות תיירותיות עיקריות בעיר. מזג האוויר היה קצת גשום וקריר למדי. התחלנו בהליכה על הטיילת שלאורך הנהר כדי להינות מהנופים שם אבל הגשם והרוח עשו את ההליכה לא נעימה במיוחד והעדפנו להתרחק מהמים לאזור יותר בנוי שם היה קצת פחות קר.
הגענו למנזר ג'רונימו (Mosteiro dos Jerónimos) המרשים ביותר. לא נכנסנו פנימה בגלל השעה המאוחרת. טיילנו מעט בגן המקסים שמול המנזר (Praça do Império) עם מזרקה ענקית ופסלים יפים מסביב. ממש ליד המנזר יש את המאפייה המפורסמת Pastéis de Belém המכינה את אחד המאכלים המפורסמים של ליסבון – מאפה פסטל דה נאטה. ניתן לקנות שם שישיית מאפים באריזת מתנה. שימו לב, בדרך-כלל יש תור ארוך למי שקונה את המאפים לקחת אבל תור קצר למי שאוכל בתוך הקונדיטוריה עצמה.
משם הגענו לאנדרטת התגליות המרשימה. היתרון של מזג האויר הקריר הוא שלא היו הרבה אנשים בחוץ וכך יכולנו לצלם ולהצטלם בלי עומס ולחץ. תמיד טוב לראות את החיובי בכל מצב 🙂
בשלב זה החלנו לחפש ארוחת ערב. שימו לב שבהרבה מסעדות ארוחת הערב מוגשת החל משעה שבע והלאה (אנחנו התחלנו לחפש קצת קודם כי לא ממש אכלנו בטיסות, והיה קשה למצוא). מצאנו מסעדה קטנה וחמודה (Restaurante Cervejaria O Prado). הכמויות היו נדיבות, האוכל היה טעים. היין היה ממש זול. נהננו מאוד.
מאחר והמלון שלנו היה במעלה הגבעה, לקחנו מונית חזרה.
יום 2 - סיור בליסבון על אוטובוס הופ און הופ אוף
גיא שתכנן את הטיול הזה, רכש עבורנו כרטיסים לאוטובוס הופ-און הופ-אופ ל-48 שעות. כך שאחרי ארוחת בוקר מדהימה במלון שלנו, יצאנו בצעידה לכיוון מוזיאון הכרכרות שם היתה התחנה הקרובה ביותר של האוטובוס.
האוטובוס עבר שוב במנזר ג'רונימו. לא ירדנו כי ביקרנו בו יום קודם לכן ולכן המשכנו לתחנה הבאה, מבצר בלם. מבצר קטן העומד לא רחוק משפת הנהר. כשיש שפל המים נסוגים וניתן להגיע עד למבצר וכשיש גאות המים מפרידים ויש ללכת על גשר שמוביל אליו. המבצר נהרס ברעידת האדמה הגדולה שהיתה בפורטוגל אך שוקם. ניתן להיכנס למבצר. אנחנו ויתרנו ונהננו מהמראה מבחוץ.
לא רחוק משם יש מוזיאון צבאי ואנדרטה מרשימה לזכר חיילים פורטוגלים שנהרגו לאורך השנים. ברקע יכולנו לראות גם את גשר הזהב של ליסבון, שנקרא כך עקב הדמיון לגשר של סן פרנסיסקו.
באזור היו גם כמה דוכנים בהם מכרו עבודות אמנות מקומית. גילינו שבפורטוגל נפוצה מאוד עבודה בשעם וכל החנויות היו מלאות בתיקים, נעליים, ארנקים ושלל מוצרים נוספים העשויים משעם. יפה ומעניין. לא עמדתי בפיתוי והתחדשתי לי בתיק שעם חמוד. איזה כיף 🙂
חזרה על האוטובוס יכולנו להתרשם מרחובות העיר המקושטים באריחים צבעוניים ויוצרים אוירה שמחה וססגונית שאני מאוד אהבתי. בהרבה מקומות ראינו גם רחובות מקושטים בסרטים ודגלונים צבעוניים. מאוחר יותר גילינו שזה עקב חג שיחגגו בעיר בעוד מספר ימים.
ירדנו באזור מרכז העיר ופשוט שוטטנו להנאתנו ברחובות. אריחי הקרמיקה הצבעוניים המקשטים את הבניינים יחד עם המרפסות המעוטרות במעקות שאחת יותר יפה מהשני (כצורפת וחובבת עבודות מתכת, לא הפסקתי להתפעל מהמעקות המקסימים שראיתי בעיר).
גם חנויות מאפה ומתוקים לא חסר בעיר. גילינו בהם מיני מתוקים ייחודיים לעיר שלא הכרנו לפני כן. מלבד המאפה המפורסם של העיר היו גם כמה מתוקים על בסיס חלמונים מטוגנים עם סוכר. נשמע מוזר אבל טעים (אם כי קצת מתוק מדי ודי מזל שזה קטן מאוד).
מרכז העיר נמצא בין כיכר Praça Dom Pedro IV ו- Praça do Comércio. בין שתי הכיכרות ישנם הרבה רחובות הומי אדם וחנויות מסוגים שונים. נחמד מאוד לטייל שם בנחת. פה ושם ראינו כמה אנשים מחופשים לפסלים וכמה אמני רחוב שעשו ריקודים/אקרובטיקה/נגינה ועוד. הכול יחד תרם לאווירה הססגונית והכיפית של העיר.
עברנו דרך שוק קטן ונחמד ב- Praça da Figueira, ראינו כמה פסלים ומבנים יפים (כולל מעלית סנטה ג'וסטה שנבנתה בהשראת מגדל אייפל), צפינו בהכנת של המאפה המקומי וגם טעמנו ממנו (לא רע). ביקרנו גם בחנות המתמחה בקופסאות שימורים בה ניתן למצוא דגים ופירות ים בשימורים לפי שנים (מה שמאפשר לקנות קופסת שימורים כמתנה עם שנת הלידה של מקבל המתנה למשל). החנות מעוצבת מאוד ומדהים איך הפכו מוצר שנחשב נחות בדרך כלל, למוצר שמוקדשת לו חנות שלמה ומוכרים בו קופסת שימורים במחירים שבין 7-15 יורו. גאוני! (יצויין כי לאור הצלחת הרעיון, קיימות כבר מספר חנויות כאלה כשכל אחת מנסה לבדל עצמה בעיצוב).
כל הרחובות מתכנסים לכיוון הנהר ומגיעים לשער אבן גדול ומרשים שמוביל לכיכר המסחר (Praça do Comércio) הענקית שבמרכזה פסל וסביבה מבנים מרשימים צבועים צהוב, השער דרכו הגענו וכמובן הנהר עצמו. יצא לנו להגיע לכיכר הזו כמה פעמים במהלך הטיול ובכל פעם הייתה שוקקת אנשים והתרחשות.
על החוף עצמו ראינו אמן שיצר פסלים מאולתרים מאבנים ואמן אחר שיצר פסלים מקסימים בחול.
משם לקחנו את האוטובוס למעלה הגבעה לאזור טירת סנט ג'ורג'. מהאזור הגבוה יש תצפית מדהימה על כל העיר. למי שלא מגיע באוטובוס או ברגל יש "מעלית" עתיקה (Ascensor da Glória) שהיא בעצם טראם שעולה מהעיר (מכיכר Restauradores) ועד למעלה הגבעה). עלות שתי נסיעות – 3.6 יורו. הנסיעה אורכת כ- 5 דקות.
עלות הכניסה לטירה 10 יורו. עקב התור הארוך והשעה המאוחרת, ויתרנו על הכניסה. והסתפקנו בהסתובבות נעימה ברובע אלפמה (ALFAMA) והתפעלות מהנוף המרהיב ושוטטות נעימה בין סמטאות וחנויות. ומשם לקחנו מונית חזרה למלון לארוחת ערב אליה הוזמנו. היה יום מהנה ומוצלח.
יום 3 - מוזיאון אריחים וטיול במדרחובים במרכז ליסבון
היום היו לגיא כמה פגישות כך שאחרי ארוחת בוקר משובחת יחד, נפרדו דרכנו. אני לקחתי מונית לבית הסיכות שלא רחוק ממרכז העיר. מדובר במבנה שכולו מעוטר אבנים דמויות פירמידה. מה שיוצר המון "שפיצים" והקנה למקום את השם בית הסיכות. אין פה משהו מיוחד לעשות, רק להתבונן ולצלם קצת את הבית והסביבה.
מכאן התכנית היתה לקחת את האוטובוס ליעד הבא, מוזיאון האריחים. אלא שלא לקחתי בחשבון שמסלול האוטובוס הוא חד כיווני והתחנה שאני רוצה להגיע אליה נמצא תחנה אחורה (מה שאומר שייקח לאוטובוס שעתיים להגיע אליה חזרה). כך שהיה יותר הגיוני להתחיל הפוך. במקום זה החלטתי ללכת ברגל עד המוזיאון. מדובר בהליכה של כחצי שעה אבל האזור לא היה סימפטי ובדיעבד לא הייתי ממליצה ללכת שם. מוזיאון האריחים עצמו היה נחמד מאוד. הכניסה עולה 5 יורו לאדם. המוזיאון אינו מאוד גדול אך מכיל מגוון יפה של אריחים מתקופות וסוגים שונים עם הסברים על סגנונות ושימושים של האריחים הללו לעיטור לאורך השנים. בקומה העליונה יש אפילו פנורמה של העיר ליסבון שכולה על אריחים מצויירים. מאוד מעניין ומומלץ.
מהמוזיאון עליתי שוב על אוטובוס התיירים שהחזיר אותי לסיבוב בעיר. עצרתי במטרה לחזור לכמה חנויות שסימנתי לי יום קודם לכן ואז להמשיך. אבל גיליתי שהיום היו באזור המון דוכני אמנים עם יצירות מקסימות שלא יכולתי לא להתעכב וליהנות מהם. והרי זה מה שכיף בטיול, לגלות דברים שלאו דווקא תכננת. אז קצת התעכבתי והמשכתי הלאה עם האוטובוס עד לקניון קולומבו הענק. סיבוב קצר בקניון הבהיר לי שאין לי כרגע מספיק זמן או כוח לקניות ולכן החלטתי שמחר יהיה יום שופינג והיום אמשיך הלאה בסיור.
ליד הקניון ראיתי גם את אצטדיון הכדורגל הגדול של ליסבון. בהמשך המסלול היו גם מבנים מרהיבים ומגדל Vasco da Gama.
בשלב זה פגשתי את גיא לארוחת ערב במלון ולאחריה חזרנו לשוטט ברחובות העיר וליהנות מכל הססגוניות התוססת שסביב.
יום 4 - שופינג וסיור ברובע באיירו אלטו
כאמור היום הוקדש לשופינג בקניון קולומבו. הקניון ענק ומכיל מעל 300 חנויות כולל כל המותגים המוכרים כמו H&M, C&A, ZARA וגם סניף גדול של פרימארק (מומלץ להגיע מוקדם כי בהמשך היום נהיה שם צפוף ויש תורים בחדרי הלבשה ובקופות). אני לא אדם שעושה הרבה שופינג אבל נחמד לפעמים לפנות לעצמך זמן רק לעצמך 🙂
כשהתעייפתי מהקניות חזרתי למלון לפרוק את השלל ואז נסענו לעיר. התחלנו בכיכר Marquês de Pombal וזרמנו לכיוון מרכז העיר על "שדרת החרות" שלאורכה היו שפע דוכני אמנים שהיה כיף לראות בהן אמנויות מקומיות ייחודיות. השדרה הינה מעוזן של כל חנויות היוקרה של ליסבון (מעין ה"שדרה החמישית" של ליסבון). מסוף הרחוב קחנו את הטראם במעלה הגבעה לרובע באיירו אלטו.
אזור באיירו אלטו היה מקושט כולו ומלא במסעדות קטנות וחביבות שהציעו ארוחה ובחלקן גם מופע פאדו, המוסיקה הפורטוגזית המסורתית המלווה בגיטרה מיוחדת בת 12 מיתרים. בחרנו במסעדה שהציעה גם מופע כזה (Retiro dos Sentidos). המסעדה הרגישה קצת יותר תיירותית מזו שהיינו בה בערב הראשון, אבל עדיין היה נחמד. האוכל הוגש בכוסות וצלחות קרמיקה מעוטרות ציורים, המלצריות לבשו קשת עם דג על הראש (מסתבר שהגענו בדיוק בעונת הסרדינים). האוכל היה טעים ובשעה המובטחת אכן עלו בזה אחר זה שני זמרי פאדו ושרו לסועדים. הייתה בהחלט חוויה.
לסיום היום קינחנו בגלידה מגלידריית סנטיני, לה יש מספר סניפים בליסבון. אנחנו אכלנו בסניף שבמדרחוב. מתברר שהגלידריה הינה גלידריה מפורסמת בליסבון וסביבתה (למרות שהסניף הראשון שלה היה דווקא בקאשקיש). היא הייתה טעימה מאד עם מספר טעמים לא סטנדרטיים (רוב הגלידריות בליסבון דומות אחת לשנייה עם טעמים רגילים לחלוטין).
יום 5 - טיול יום מחוץ לליסבון
להיום גיא הזמין מבעוד מועד סיור אל מחוץ לליסבון. לקחנו מונית מהמלון אל נקודת המפגש במרכז העיר. מצאנו את המדריך והקבוצה שלנו ויצאנו לדרך. התחנה הראשונה הייתה ארמון פנה בעיר סינטרה. הארמון נמצא בליבו של פארק גדול שניתן לסייר גם בו אם רוצים. כשהגענו בשעה יחסית מוקדם כבר השתרך תור די ארוך בכניסה. מסתבר שימי שני פחות מומלצים להגעה כיוון שביום זה מוזיאונים בליסבון סגורים ולכן הרבה תיירים מחליטים להגיע לארמון בסינטרה. בנוסף, היום גם חג לאומי ולכן גם הרבה פורטוגזים מנצלים את היום לביקור כאן. למרבה המזל הגענו מוקדם כך שהתור ארוך אך לא נורא (כשיצאנו לקראת הצהריים התורים היו ארוכים בהרבה). במידת האפשר השתדלו לא להגיע בימי שני ולא בחגים לאומיים.
ניתן לקנות כרטיס שכולל כניסה לפנים הארמון או כרטיס לשטח החיצוני בלבד. הסיור שלנו כלל סיור בפנים. הארמון עצמו מקסים. הוא נבנה בשילוב של סגנונות שונים – רומנטי, גותי ועוד. כפי שהסביר לנו המדריך, המלך שבנה את הארמון רצה לעשות מחוות להמון סגנונות שונים והכל משתלב איכשהו בהרמוניה במבנה הזה. מרזבים דמויי חיות, אריחים מצויירים, עיטורי אבנים עגולות או דמויות פירמידה, קשתות וגגות דמויי פעמון בסגנון אוריינטלי. אפשר למצוא כאן הכל מהכל ואיכשהו זה עובד ביחד ונראה כמו ארמון מהאגדות. פנים הארמון גם הוא מרשים ומלא ברהיטים מעוצבים ושלל דברי אמנות. מעברו השני של הארמון יש תצפית לכיוון האוקיינוס האטלנטי. הנוף מרהיב למרות הרוח הקרה מאוד שהגיעה משם.
מהארמון המשכנו לכיוון העיר סינטרה עצמה. קיבלנו זמן לשיטוט עצמאי בעיר. ראינו את הארמון העירוני ששימש את המלך והמלכה בטרם בנו את הארמון בו היינו וטיילנו בהמון סמטאות קטנות וציוריות גדושות במסעדות וחנויות קטנות. הומלץ לנו על ידי המדריך לדגום את שני המאפים המפורסמים של המקום הנקראים "כרית" ו"עוגת הגבינה". נכנסנו לקונדיטוריה המקומית שנקראת Piriquita (יש לה שני סניפים כאן). גיא ניסה את הכרית שהיא מעין מאפה בצקי ממולא קרם. אני ניסיתי את עוגת הגבינה שיש לה מרקם שונה לחלוטין מעוגות גבינה שאני מכירה. נחמד אבל לא מעבר.
חוץ מהחנויות הקבועות היתה שורה ארוכה של אמנים שהציגו את יצירותיהם לאורך הרחוב. נחמד היה לראות סוגים שונים של אמנויות מקומיות וייחודיות שלא ראינו במקומות אחרים.
חזרה על המיניבוס נסענו לחוף התפוחים שהוא אחד החופים שבהם מבקרים המקומיים מסתבר. עשינו שם עצירה קצרה. לא ממליצים להגיע במיוחד אלא אם מתכננים בילוי על החוף עצמו. הים תמיד יפה אבל אין בחוף הזה משהו מיוחד ששווה להגיע לראותו במיוחד.
משם המשכנו ל-Cabo de Roca- הנקודה המערבית ביותר ביבשת אירופה. בנקודה זו יש מגדלור ומפרץ יפיפה עם צוקים שמתנשאים לכל עבר. מקום יפה ומרשים. הרוח במקום חזקה במיוחד. מומלץ להצטייד בג'קטים.
התחנה הבאה היתה CASCAIS שם גם קיבלנו שעה להסתובבות חופשית. חלק מהזמן ניצלנו לארוחה קלה באחת מהמסעדות הרבות הפזורות בעיר. בשאר הזמן טיילנו בעיר. קיבלנו רושם של עיר חוף מאוד תוססת וכיפית ודי הצטערנו שיש לנו כה מעט זמן להסתובב בה. ראינו חופים מקסימים עם סירות משובצות על הים. חנויות חמודות והמון מסעדות פזורות ויש גם מצודה שלא הספקנו להגיע אליה. בקיצור, מקום שראוי לביקור ארוך וממצה יותר. הרגשנו שקיבלנו רק דוגמית.
מכאן חזרנו לליסבון כשהנהג מקפיד לנסוע בדרך הנופית שעוברת לצד האוקיאנוס.
בסך הכל היה סיור יומי מאוד נחמד אם כי קצת הרגיש שניסו להכניס לתוכו יותר מדי. בארמון פנה היה לנו מספיק זמן לטייל ולהנות. בשאר המקומות היה זמן קצוב ולא תמיד מספיק. הייתי מעדיפה שיוותרו על תחנה או שתיים ויתנו יותר זמן בתחנות אחרות. היה מרגיש יותר ממצה. אבל עדיין למי שזמנו קצוב ורוצה לטעום קצת מהנופים של פורטוגל במרחק קטן מליסבון ואינו רוצה לשכור רכב, סיור יומי שכזה מהווה פתרון ממש טוב.
זהו. מכאן חזרה למלון להתארגן ולצאת לכיוון שדה התעופה. היה טיול מהנה וכיפי שעיקר מטרתו היתה להטעין מצברים ולספוג אוירה. לא חיפשנו יותר מדי לעשות וי על מקומות ובהחלט יכול להיות שיש עוד הרבה מה לראות ולעשות בליסבון מעבר למה שעשינו אנחנו. אבל הגישה שלנו בכל טיול אומרת – שתמיד תהיה עוד הזדמנות וכל דבר שלא עשינו הוא רק סיבה טובה לחזור 🙂
תובנות ומסקנות
מסקנות ותובנות לגבי ליסבון פורטוגל :
- הפורטוגלים מדברים אנגלית כשפה שנייה – מאד נוח
- הייחודיות הקולינרית של ליסבון – דגים (בעיקר דג בקלה (COD) וסרדינים) ומאכלי ים.
- ליסבון הינה עיר שבנויה על גבעות – התניידות רגלית אפשרית אבל מעייפת. ניתן להשתמש במגוון כלי תחבורה סטנדרטיים (תחתית, מוניות, אובר, אוטובוסי תיירים) או פחות סטנדרטיים (טוק-טוקים לסיורים בקבוצות וקורקינטים להשכרה.
- מסעדות רבות פותחות את שעריהן רק מהשעה 19:00 בערב
