שבוע בטרנסילבניה רומניה עם ילדים

טרנסילבניה רומניה עם ילדים התגלתה כיעד מושלם לטיול משפחתי. מצד אחד טירות עם סיפורי דרקולה ואטרקציות כמו פארקי חבלים ודינוזאורים. ומצד שני נופים מעלפים ואוכל משובח במחירים שגורמים לך להרגיש עשיר. שבוע בטרנסילבניה עם ילדים, מושלם!
טרנסילבניה רומניה עם ילדים התגלתה כיעד מושלם לטיול משפחתי. מצד אחד טירות עם סיפורי דרקולה ואטרקציות כמו פארקי חבלים ודינוזאורים. ומצד שני נופים מעלפים ואוכל משובח במחירים שגורמים לך להרגיש עשיר. שבוע בטרנסילבניה עם ילדים, מושלם!

תקציר הפוסט והמסלול

מוזמנים ללחוץ על יום ספציפי כדי לעבור ישירות לפירוט לגביו

המסלול שלנו בקצרה:

יום 1 – נחיתה אחר צהריים. בילוי של מספר שעות בטרמה בוקרשט.

יום 2 – רכבל בסינאיה לפסגת טרה קוטה, מנזר סינאייה, ארמון פלש ערב ברחובות בראשוב

יום 3 – שמורת הדובים בזרנשטי, טירת בראן, דינו פארק ומבצר רסנוב

יום 4 – מרכז קניות בבראשוב, סיבוב בפויאנה בראשוב, הגעה לסיגישוארה וסיבוב בעיר

יום 5 – מכרה המלח בפרייד

יום 6 – כפר ויסקרי, חדר בריחה בבראשוב, הגעה למלון בבוקרשט בערב

יום 7 – מבלים יום גשום בקניון אפי – שופינג, ג'ימבורי, החלקה על הקרח, פארק חבלים ועוד.

תובנות ומסקנות

טיול בטרנסילבניה רומניה - פרטיים כלליים לפני שמתחילים

טיסה: טסנו לבוקרשט עם חברת בלו אייר. כרטיסי הטיסה עלו לנו 116 דולר לאדם. על זה הוספנו עוד 50 דולר עבור מזוודה אחת לכולנו ועוד 36 דולר על בחירת מושבים כך שבחישוב סופי כרטיס הלוך ושוב עלה כ-138 דולר לאדם. נחתנו בשעה 14:00 אחרי טיסה נעימה למדי של 3 שעות.

הרכב נוסעים: שתי משפחות הכוללות ארבעה מבוגרים ושלושה ילדים בגילאי 13, 12 ו-5.

רכב: הזמנו מהארץ דרך חברת שלמה סיקסט. דוכן חברת ההשכרה נמצא בטרמינל עצמו אבל המגרש לאיסוף הרכב מרוחק מהטרמינל ויש לקחת שאטל כדי להגיע אליו. לאחר המתנה ארוכה לשאטל שלא הגיע, החליטו שני הגברים שבחבורה לצעוד לנקודת האיסוף. ממליצים לא לעשות כמונו ולהתאזר בסבלנות עד בוא השאטל. מדובר בהליכה של כ15-20 דקות שכולל חציית כבישים ראשיים וסואנים.

נוסף לכל זה, הרכבים גם לא היו מוכנים ולקח לא מעט זמן לקבל אותם (מעל שעתיים). גם בחזור לקח זמן לסיים את התהליך. במקום היה צוות מצומצם שפשוט התקשה להספיק לטפל בהכל. ממליצים להגיע מספיק מוקדם כדי לא להילחץ בזמנים.

נציין כי שכרנו רכבים מסיקסט לא מעט פעמים וזו הפעם הראשונה שנתקלנו בבעיה. לאחר שחזרנו לארץ והתלוננו על העניין קיבלנו התנצלות ופיצוי.

מסלול: הטיול שלנו ארך שבוע והמסלול היה מעגלי מבוקרשט. 

יום 1 - נרגעים מהטיסה במרחצאות של טרמה בוקרשט

מגיעים למלון Hotel Charter Otopeni  שלא רחוק משדה התעופה. המלון נחמד מעל המצופה עם חדרים מרווחים ושירות אדיב. מומלץ בחום למי שצריך מקום לינה קרוב לשדה ביום הגעה או עזיבה. למלון יש גם מסעדה נחמדה בקומת הגג בה אכלנו ארוחת ערב נחמדה מאוחר יותר.

השארנו את החפצים במלון ונסענו לטרמה בוקרשט. ( Therme Bucuresti)

המקום מקסים!! יש שלושה מתחמים. גלקסי הוא המתחם שבו יש מגלשות ואטרקציות לילדים. מלבדו יש מתחמים למבוגרים שיש בהם ספא ומסאג׳ים ואליהם לא נכנסנו. שימו לב, בכניסה מקבלים צמיד אלקטרוני והוא משמש ככרטיס כניסה אך גם כארנק לכל דבר. אם עוברים למתחמי הספא באמצעות העברת הצמיד על המחסום, תחוייבו על כך ביציאה. ראינו במקום ישראלים שהופתעו וכעסו על חיובים בעת העזיבה. יש להגיע למקום עם בגדי ים, כפכפים ומגבת בתוך תיק (לא על הגוף, הכל צריך להיות בתיק).

מלבד מגלשות לכל הגילאים יש במתחם גם בריכת גלים, בריכת מים חמים שיוצאת מהפנים אל החוץ ובה מיטות ג׳קוזי בתוך המים, יש חדרי סאונה עם ארומות של צמחים שונים, מיטות שיזוף אינפרה רד, מיטות מסאג' ועוד הרבה דברים שלא הספקנו לבדוק את כולם. חובבי האקסטרים ביננו נהנו מהמגלשות, חובבי הרגוע נהנו ממיטות הג'קוזי וחדרי הסאונה. כולם יצאו לגמרי מרוצים. כשהיינו המקום היה כמעט ריק והרגיש לגמרי שלנו. מאוד מאוד מומלץ והצטערנו שלא יכולנו להישאר יותר זמן.

יום 2 - סינאיה - רכבל מנזר וארמון

יוצאים לכיוון סינאיה. באזור יש שני רכבלים שניתן לעלות בהם לפסגות הרים ולצאת למסלולי טיול. האחד נמצא בבוטשני (Busteni ) והשניה בסינאיה (Sinaia). התכנית שלנו היתה לעלות ברכבל של בוטשני אך כשהגענו למקום גילינו שהרכבל סגור ליומיים לרגל הכנת המתחם לקראת החורף. זה לא היה רשום בשום מקום אבל בטיול צריך להיות גמישים. אז שינינו תכניות ונסענו לרכבל של סינאיה שדווקא כן היה פתוח. מדובר בעצם בשני רכבלים. אחד עוצר בגובה 1400 והשני מעלה עד גובה 2000. אפשר לבחור אם לקנות כרטיס לשני הגבהים או להסתפק באחד. אנחנו עלינו לשניהם. עשינו טיול קצר למעלה וירדנו חזרה. היה חביב אבל לא נרשמה התלהבות גבוהה אולי כי היתה רוח חזקה שעשתה את הטיול בחוץ מעט פחות נעים. כדאי להצטייד בביגוד חם כי הטמפרטורות בהר קרות יותר מאשר למטה.

משם המשכנו למנזר סינאיה שהיה מאוד יפה ומיוחד מבפנים ומבחוץ. הכניסה בעלות לא גבוהה של 5 ליי. המבנה מאוד יפה ומטופח ושווה ביקור.

היעד הבא היה ארמון פלש. ידענו שהארמון סגור בימי שלישי ולא נוכל להיכנס לארמון ולגנים היפים אך החלטנו שלפחות נראה אותו מבחוץ. באזור החניה יש הרבה דוכנים של מקומיים שמציעים מיני עבודות רומניות (תחרות, פרוות ועוד). משם צועדים בשביל בין עצים ונחלים משובצים במבנים ציוריים ויפים עד שמגיעים לארמון. המקום מאוד יפה ונהננו להסתובב שם. שווה כנראה בהרבה להגיע כשהארמון פתוח. לנו זה לא הסתדר בטיול הנוכחי. בטוחים שיהיו עוד הזדמנויות 🙂

מכאן אנו נוסעים לבראשוב ( Brasov) ל- Pension Ambient בו נשהה ביומיים הקרובים. המלון/פנסיון נחמד והמיקום לא רחוק ממרכז העיר (כ-10 דקות הליכה). קיבלנו סוויטות מרווחות ויפות. מה שאין במלון הזה הוא מעלית. 3 קומות ברגל עם מזוודות זה לא כיף גדול אבל גם לא נורא. למלון יש כמה מקומות חניה צמודים אליו השמורים לאורחים. המקומות לא רבים אבל כשקרה לנו באחד הימים שלא היה מקום פנוי במקומות האלה, קיבלנו שובר לחניה בחניון מול המלון.

לסיום הערב יצאנו לסיבוב במדרחוב של בראשוב וארוחת ערב במסעדה Sergiana עליה קיבל גיא המלצות מחברים ואכן התבררה כמוצלחת וטעימה מאוד. מבחר בשרים ומנות מהמטבח הטרנסילבני המקומי.

יום 3 - יום שמתחיל בשמורת הדובים, ממשיך בטירת בראן ומסתיים בדינו פארק ומבצר רסנוב

אנחנו קמים מוקדם כדי להגיע לסיור בשמורת הדובים. חשוב לבדוק מראש מתי יש סיורים. בתקופת הסתיו יש רק 3 סיורים בשעות  9, 10, 11. ולאחר מכן סוגרים. ראינו אנשים שהגיעו כשיצאנו ונאלצו לחזור מאוכזבים בלי להיכנס.

במקום היו כל כך הרבה ישראלים שהתפלאנו שלא הוציאו סיור בעברית. אולי זה עוד יקרה בעתיד, בינתיים היה סיור אחד באנגלית ואחד ברומנית. הסיור ברומנית היה הרבה פחות עמוס כי רב המבקרים היו תיירים. אם אתם נוסעים כמונו עם מישהו שדובר רומנית, שווה לשקול להצטרף לסיור ברומנית ולתת לו לתרגם.

הביקור מרתק ומרגש למרות שקשה לשמוע את סיפורי ההתעללות שעברו הדובים בידי בני אדם בטרם ניצלו והגיעו לפארק. המקום אינו גן חיות אלא שמורה להצלת דובים. הדובים מגיעים לכאן מקרקסים או אנשים שהחזיקו בהם לצרכים שונים ומשונים ובשמורה הם זוכים לחיות בחופשיות בתנאי טבע. כיוון שהדובים די חופשיים במתחמים שלהם זכינו לראות אותם מאוד מקרוב וגם לראות התנהגויות שלא רואים הרבה. הסיור אורך כשעה. אין כניסה לילדים מתחת לגיל 5. מחירים משתנים לפי שעה ויום. מומלץ לבדוק בקישור כאן של שמורת הדובים.

משם המשכנו לטירת בראן (Castelul Bran). לפני הטירה יש שוק נחמד מלא בדוכנים ומזכרות. יש גם מגוון מקומות לאכול, כולל מאפיה שכל המאפים בחלון שלה מופיעים עם כיתוב ברומנית, אנגלית ועברית!

הטירה עצמה מאוד יפה ומאוד שמורה. מסיירים בכל החדרים. רואים את הריהוט העתיק וכמובן כלי נשק. אין באמת הרבה קשר או אזכורים לדרקולה בטירה. מי שמצפה ל״טירת דרקולה״ עשוי להתאכזב. בפועל מדובר ״רק״ בטירה עתיקה, יפה ושמורה היטב. בהחלט שווה ביקור.

אחרי הסיור בטירה נסענו לפארק חבלים אבל למרבה ההפתעה גילינו שהוא סגור. אין שום דבר שמסביר מדוע הוא סגור ביום ושעה שאמור להיות פתוח, ואין גם את מי לשאול. אז אנחנו עוברים לתכנית חלופית ומחליטים ללכת לדינו פארק בעיר רסנוב (Rasnov). ראינו ביקורות קצת פושרות על המקום לכן קצת התלבטנו אבל החלטנו לנסות. העליה לפארק נעשית באמצעות רכבת רתומה לטרקטור שאליה קונים כרטיס בנפרד. (לא חובה, אפשר גם לעלות ברגל אם רוצים).

בתוך הדינו פארק גילינו מעין מסלול חבלים קטן אך חביב (בתוספת תשלום קטנה) שהיה פיצוי קטן על פארק החבלים שהיה סגור. בנות העשרה היו מאוד מרוצות. לבן החמש היה בינתיים גן משחקים שווה ביותר כולל מעין מסלול חבלים מותאם לגילו.

ממשיכים למסלול ביער שעובר בינות לדינוזאורים ממינים שונים. הדינוזאורים נראים כמעט אמיתיים והמיקום שלהם בסביבה טבעית ביער רק מוסיף לרושם הכללי. מלבד שילוט ליד כל דינוזאור, היו כל מיני אמצעי הסבר והמחשה כמו מסכים גדולים עם סרטונים, מעמד שרוטט וממחיש איך דינוזאורים גדולים הרטיטו את הקרקע, משקפות ועוד. היה מאוד מאוד מהנה. הילדים שלנו, בכל הגילאים, נהנו. וגם המבוגרים.

לקינוח בנות העשרה נכנסו לסרט בתשעה מימדים שגם אותו מאוד אהבו (תשלום נפרד). מקום מאוד מומלץ.

אותה רכבת רתומה לטרקטור ממשיכה במעלה אותו הר למבצר רסנוב.

מבצר ממש מרשים שחולש על ההר. להבדיל מטירת בראן פה יש פחות חלקים משוחזרים כך שיש חלקים בתוך המבצר שהם תלי אבן והריסות. חלקים אחרים השתמרו טוב יותר. דווקא בגלל זה המקום מרגיש הרבה יותר אותנטי. בנקודה הכי גבוהה במבצר יש נוף פנורמי עוצר נשימה. שווה ביקור. קחו בחישוב שיש הרבה לטפס בתוך שטח המבצר, חלק מהדרך מעט תלול/קשה עם מעקה חלקי בלבד לאחיזה. עם ילדים או למי שמתקשה בהליכה, די מאתגר.

מסיימים יום עמוס במרכז העיר בראשוב. הכנסייה השחורה, הכיכר המרכזית והמדרחוב הציורי. מקסים פה.

יום 4 - סיגישוארה - קסם של עיר

אחרי יום עמוס מאוד, את היום הבא אנחנו מתחילים במרכז קניות בפאתי בראשוב. קצת שופינג. במתחם יש גן שעשועים קטן שבו ילדים קטנים יכולים להשתעשע בינתיים.

לפני שעוזבים את אזור בראשוב, נוסעים לפויאנה בראשוב היושבת במעלה ההר. הנופים בדרך מרהיבים ביופיים ואנחנו עוצרים כמה פעמים כדי לנשום (ולצלם) את כל היופי הזה.

בפויאנה עצמה לא מצאנו הרבה עניין. כנראה בעונת החורף והסקי המקום יותר שוקק ומלא חיים. כשאנחנו היינו הכל נראה מאוד מנומנם ודי נטוש.

נוסעים לכיוון סיגישוארה (Sighisoara)  הנסיעה אורכת קרוב לשעתיים. כבר כשמתקרבים לעיר היא נראית כמו מקום מהאגדות ואנחנו נשבים בקסמה של סיגישוארה עוד לפני שיצאנו מהרכב.

מגיעים למלון שלנו Hilton double tree שזוכה בתואר המלון הכי טוב שהיינו בו בטיול הזה. בטיול הזה בחרנו ללון במלונות ולא בדירות. בגלל המסלול המתגלגל שתכננו, רצינו את הגמישות להגיע בכל שעה שנרצה בלי צורך לתאם מול אף אחד. ברב המלונות רק סוויטות התאימו להכיל הרכב משפחתי וכיוון שהמחירים היו זולים, הלכנו על סוויטות שבדרך כלל פשוט היו חדרים קצת יותר גדולים ומרווחים. במלון 4 כוכבים הזה, סוויטה היתה חדר מפואר בן שתי קומות. שתי טלויזיות, חדר אמבטיה מפואר. וכל זה במחיר של כ-100 דולר ללילה למשפחה של 4 נפשות.

אחרי שסיימנו להתפעל מהחדרים, יצאנו לטייל בעיר והרושם הראשוני שקיבלנו ממנה רק הלך והתחזק. העיר פשוט מקסימה. כנסיות מיוחדות, בתים עם נחל זורם ליד, סמטאות ציוריות שבהן מטפסים עד לאזור העתיק שבו יש את מגדל השעון, פסלים וציורים, בתים צבעוניים ועוד ועוד. פשוט כיף לטייל וללכת לאיבוד שם בין הבתים והסמטאות הציוריות.

יום 5 - מכרה המלח פרייד. עשיתם פעם פארק חבלים תת קרקעי?

היום אנחנו נוסעים לכיוון מכרה המלח בפרייד (Salina Praid). בדרך עוברים דרך שווקים מקומיים ודוכנים לצידי הכבישים שמוכרים תוצרת מקומית. גיא מתמוגג מפירות יער טעימים

בפרייד אנחנו מופנים לחניון לא רחוק מהמכרה וצועדים בעקבות השילוט. לפני הכניסה למכרה יש הרבה חנויות שמוכרות אוכל, מזכרות ושלל משחקים. אם רוצים ניתן להצטייד כאן באוכל לפני שנכנסים. למטה יש שולחנות וכסאות אך אין שום חנויות. על אותו עקרון ניתן גם לרכוש כדורי משחק, ציוד לפינג פונג וכו' בכדי שיהיה אפשר להשתמש בשולחנות המשחק שלמטה. המקומיים מביאים איתם הכל מהבית ופשוט באים למקום ליום בילוי. אחרי שמצטיידים ורוכשים כרטיסים, אוטובוס מסיע פנימה עד לנקודה מסויימת ומשם ממשיכים לרדת ברגל למעמקי המערה. מדובר במערה ע-נ-ק-י-ת בגודלה ואמור להיות מאוד בריא נשום את אויר המלח שבתוכה ולכן יש בתוכה שלל אופציות להעביר את הזמן תוך כדי שנושמים טוב. כאמור יש שולחנות פיקניק ושולחנות משחק, יש מתקני שעשועים לילדים (נדנדות, מגלשות וכו'), יש כנסיה למי שצריך ואזור תצוגה (מעין מוזיאון פתוח). ויש גם אטרקציות בתשלום כמו ג'ימבורי רב קומתי לילדים ופארק חבלים מכובד למדי שבו כמה רמות טיפוס. בנות העשרה חגגו וגם בן החמש עשה פה מסלול חבלים מכובד ועבר אותו בכבוד.

בסה"כ בילוי חביב לכמה שעות טובות בהתאם למה שרוצים לעשות. כדאי להתלבש בשכבות כי במערה מעט יותר קר לעומת בחוץ. אם במקרה יוצא לכם יום גשום במהלך הטיול שלכם, המכרה הוא פתרון טוב לבילוי מקורה.

את היום הזה אנחנו מסיימים בארוחת ערב במלון שלנו שמתגלה כארוחה ממש מוצלחת עם שפע מטעמים מקומיים.

יום 6 - חזרה בזמן בכפר ויסקרי וחדר בריחה בבראשוב

בנסיעה מחוץ לעונה יש הרבה יתרונות בכך שאין תורים ועומס בשום מקום, מצד שני יש גם חסרונות כמו מקומות סגורים או מזג אויר בעייתי. בתכנון שלנו ליום הזה היה נסיעה בכביש הטרנפרגרשן (Tranfargasan)  שאמור להיות אחד המסלולים היפים ביותר עם שפע נקודות עצירה בתוכו. אלא שבדיקה באינטרנט מעלה דיווחים על כך שהכביש סגור בחלקו ובאופן כללי לא מומלץ לנסיעה כרגע. לכן אנחנו מחליטים לוותר ולעשות תכנית חלופית. במקום זה אנחנו נוסעים לכיוון הכפר ויסקרי (Viscri )  שהוגדר כ"מקום שבו הזמן עצר מלכת". הדרך אל הכפר עוברת בכביש משובש ולא ממש סלול ואנחנו זוחלים בו בזהירות ומרגישים כאילו באמת עברנו לתקופת זמן אחרת. סוסים חופשיים חולפים פתאום מולנו, ילדים משחקים באיזה עגלה מאולתרת, פרות חוצות את ה"כביש" בנחת. שקט ושלווה שאי אפשר לתאר במילים. בסופה של הדרך הזו מגיעים לכפר עצמו. גם כאן, ברווזים מטיילים ב"רחובות". בתים ציוריים שבכניסה של חלקם יושבות נשים מבוגרות עם תוצרת מקומית כלשהי. יש גם כנסיה מבוצרת עתיקה במקום.

מטיילים קצת, מצלמים הרבה וממשיכים בדרכנו.

מגיעים חזרה לבראשוב ומזג האויר מעט גשום. אנחנו מחליטים ללכת לחדר בריחה. מוצאים באינטרנט אחד שיש בו מקום לשעה הקרובה ולהרכב שלנו והולכים אליו.

המקום נחמד. לא משהו יוצא דופן אבל אם נתקלים ביום גשום או סתם מתחשק לעשות משהו שישבור את השגרה ויוסיף עניין לילדים, בהחלט אפשר.

מכאן נוסעים לבוקרשט. הנסיעה ארוכה ומייגעת ואנחנו מגיעים למלון שלנו בשעות הערב, די מותשים. המלון שלנו הוא נובוטל בוקרשט סיטי סנטר. רשת נובוטל מאוד מומלצת למטיילים עם ילדים. יצא לנו לשהות במלונות הרשת בכמה וכמה מקומות בעולם ותמיד היה מוצלח. גם הסניף בבוקרשט לא מאכזב אותנו, בלובי יש אזורי משחק לקטנים, משחקי פלייסטיישן ליותר גדולים. החדרים נעימים וארוחת הבוקר מצויינת.

יום 7 - קניון אפי בבוקרשט, יש פה הרבה יותר מרק שופינג

היום האחרון שלנו ברומניה גשום לגמרי! עד עכשיו היה לנו יחסית מזל בהתחשב בכך שאנחנו מטיילים באמצע אוקטובר אז אין מה להתלונן יותר מדי. אבל לגבי היום הזה, כל תכנית לטייל בחוץ נגנזת. במקום זה אנחנו מחליטים להגיע לקניון אפי (Afi Mall). מדובר בקניון ענק עם שפע חנויות. אבל מעבר לחנויות ניתן למצוא בו גם לא מעט אטרקציות לילדים שיכולות להעסיק אותם ביום גשום כמו היום.

יש זירת החלקה על הקרח גדולה. אם לא יודעים להחליק, ניתן לשכור מדריך שילמד. יש מתחם ג'ימבורי שהכנסנו אליו את הילד והוא פשוט סירב לצאת משם במשך כמה שעות טובות.

ויש גם פארק חבלים ענק שמגיע עד לתקרת הקניון. אחד המסלולים המפחידים והקשים שראינו עד כה (כולל נסיעה באופניים על גבי חבל מתוח!!). ללא ספק עשינו הרבה פארקי חבלים בטיול הזה ובינתיים נראה שהדבר לא נמאס.

בקומה העליונה יש גם מתחם משחקי וידאו. בשורה תחתונה, יש הרבה מאוד מה לעשות בקניון הזה ולאו דווקא שופינג ולגמרי העברנו בכיף את היום הגשום.

אחרי הצהריים הגשם מעט נרגע וניצלנו את ההזדמנות לסיבוב קצר בעיר. עצרנו לראות את בניין הפרלמנט הענק והמרשים (רק מבחוץ, בלי להיכנס) ואחר כך בערב טיילנו במדרחוב של בוקרשט.

תובנות ומסקנות

תובנות והמלצות:

  • המרחקים ברומניה גדולים ומקשים על בניית מסלול כוכב. הרבה יותר מתאים לעשות בה טיול מתגלגל, כלומר להחליף מקום לינה כל כמה ימים עם התקדמות המסלול.
  • אם בכל זאת רוצים סוג של כוכב – אזור בראשוב הוא המומלץ ללינה ויש סביבה מספיק אטרקציות למלא מספר ימים.
  • מומלץ לא לנסות "לבלוע" יותר מדי בטיול אחד כדי לא לבלות את רב הזמן על הכבישים. אם הטיול שלכם הוא עד שבוע ימים ממליצים להתמקד באזור קטן יחסית ולמצות כל מה שיש בו ולהשאיר את הדברים הנוספים שיש (ויש הרבה) לטיול אחר. יש טיסות כל כך זולות לרומניה שאפשר להגיע אליה כמה פעמים ולעשות טיול שונה בכל פעם.
  • עוד המלצה למי שעושה טיול קצר, תשקלו לטוס ולחזור מערים שונות. למשל מלהגיע לבוקרשט, לחזור מסיביו או קלוז'. יש כמה וכמה יעדים אליהם מגיעות חברות לואו קוסט וזה יכול לשחרר מהאילוץ לבנות מסלול מעגלי ולבלות הרבה זמן על הכביש.
  • להכין אופציות חלופיות. נתקלנו במקומות שהיו אמורים להיות פתוחים ולמרות זאת היו סגורים. אין טעם להתבאס ולהרוס את הטיול. להכין מראש רשימות של עוד דברים שניתן לעשות בסביבה כדי שתהיו גמישים.
  • רומניה יפיפיה, אנשים נחמדים, המחיה זולה ולא מרגישה יותר מדי תיירותית כמו שקורה לפעמים ביעדים מאוד פופולריים. סעו ותהנו.

כתיבת תגובה

אהבתם? מוזמנים לשתף:

Facebook
Twitter
Pinterest
LinkedIn

טיולים נוספים שאולי יעניינו אותך:

מסע בעולם זה נפלא אבל מה לגבי קשרים חברתיים?

אומרים שחופשי זה לגמרי לבד. ולצאת לטיול ארוך בעולם אומר שמשאירים מאחור את המשפחה, החברים וכל העולם החברתי שהקיף אותנו. זה אומר שזה רק אנחנו עם עצמנו, כל יום כל היום. אין עוד אנשים. אז איך מסתדרים עם זה? האם חסרים לנו ולילדים חברים ואנשים נוספים? מוזמנים לקרוא כמה תובנות ומחשבות בעניין אחרי חודשיים טיול.

אי החזירים ליד קוסמוי – טיפים והמלצות לאיך ומתי להגיע

אי החזירים הוא אחת האטרקציות הפופולריות שיש באזור קוסמוי. מדובר באי שעליו מאות חזירים מסתובבים חופשי בין המבקרים. אפשר ללטף, להאכיל או סתם לצפות בהם מסתובבים ומשחקים. ריכזתי כמה המלצות לגבי איך ומתי כדאי להגיע לאי החזירים. מוזמנים לקרוא.

פילים בתאילנד

איך לראות פילים בתאילנד – כל האפשרויות וטווח עלויות

תאילנד היא מקום נפלא לפגוש פילים. יש אינספור מקומות שמציעים מפגש כזה. אבל מרב אופציות אפשר קצת ללכת לאיבוד. איך בוחרים מקום שמתנהג בצורה אתית כלפי הפילים ולא מתעלל בהם? מה טווחי המחירים וכיצד ניתן להוזיל עלויות? ריכזתי כאן כמה וכמה דרכים שנתקלנו בהן שמאפשרות מפגש פנים אל פנים עם החיה המדהימה הזו. אם אתם מכירים עוד אופציות, מוזמנים לשתף בתגובות.

נהיגה הפוכה בתאילנד

איך מתרגלים לעשות דברים קצת הפוך ?

תאילנד הוציאה אותנו מאזור הנוחות שלנו. אנחנו רגילים לטייל במדינות מערביות, בעיקר באירופה. ושם גם כשהכל חדש, יש איזושהי תחושת מוכרות מסויימת. פה בתאילנד אנחנו מרגישים את הזרות שלנו. השפה שונה, הנהיגה הפוכה, התרבות אחרת לגמרי ואפילו המראה שלנו מייד חושף שאנחנו לא שייכים. אם באירופה לעיתים פונים אלינו בשפת המקום וטועים לראות בנו מקומיים, פה אין חשש כזה.