נוודות דיגיטלית או טיול ארוך לכמה חודשים או אפילו שנה ויותר, שונה מטיול רגיל. נדרשת התארגנות לגמרי אחרת מבחינת מה נשאר מאחור, מסגרות לילדים, עבודה ופרנסה תוך כדי טיול, ביטוחים, כמה קדימה לתכנן וכמה להשאיר פתוח ועוד מגוון נושאים. בינואר 2024 יצאנו למסע נוודות משפחתי ברחבי העולם. טיילנו תשעה חודשים וצברנו המון חוויות וגם תובנות וטיפים. אז אם אתם חולמים על טיול כזה, בשלבי תכנון או סתם מתעניינים לדעת איך אנשים עושים טיול כזה, מוזמנים לקרוא.
שנים רבות שטיולים היו סוג של בריחה קצרה מהשגרה והיומיום. כזו שמחכים ומצפים לה, שעוזרת להטעין באנרגיות ולחזור לחיים שלנו בכוחות מחודשים. אבל מה קורה כשלטייל הופכת להיות השגרה שלנו? כשזה מה שאנחנו עושים כל הזמן, כל יום במשך מעל לחצי שנה?
אומרים שחופשי זה לגמרי לבד. ולצאת לטיול ארוך בעולם אומר שמשאירים מאחור את המשפחה, החברים וכל העולם החברתי שהקיף אותנו. זה אומר שזה רק אנחנו עם עצמנו, כל יום כל היום. אין עוד אנשים. אז איך מסתדרים עם זה? האם חסרים לנו ולילדים חברים ואנשים נוספים? מוזמנים לקרוא כמה תובנות ומחשבות בעניין אחרי חודשיים טיול.
תאילנד הוציאה אותנו מאזור הנוחות שלנו. אנחנו רגילים לטייל במדינות מערביות, בעיקר באירופה. ושם גם כשהכל חדש, יש איזושהי תחושת מוכרות מסויימת. פה בתאילנד אנחנו מרגישים את הזרות שלנו. השפה שונה, הנהיגה הפוכה, התרבות אחרת לגמרי ואפילו המראה שלנו מייד חושף שאנחנו לא שייכים. אם באירופה לעיתים פונים אלינו בשפת המקום וטועים לראות בנו מקומיים, פה אין חשש כזה.
הרבה שנים אנחנו חולמים על הטיול הגדול שלנו רק שלא לקחנו בחשבון שנגיע אליו מותשים. חודשים של התעסקות בתכנון והכנות בשילוב של הטרללת שהיתה בארץ עד אוקטובר והחורבן שבא אחריו – הגענו מרוקנים מאנרגיה וזקוקים נואשות להיטען מחדש. צריכים קצת רוגע ושלווה. אז איך זה שאנחנו מוצאים את עצמנו רצים כמו בכל טיול בעצם? ואיך משנים הרגלים של שנים?
בנגקוק מלאה בשווקים וקניונים. לרגעים נראה שלאן שלא נפנה את הראש ניתקל במישהו שמנסה למכור לנו משהו. שוק צף, שוק לילה, שוק סיני. וגם קניונים יש בלי סוף. רק שכנוודים, שופינג סתם לפאן, הפך לפעילות קצת מיותרת. קונים רק מה שצריכים וכרגע זה לא הרבה. נראה לי שהסוחרים ברחבי בנגקוק לא ממש אהבו אותנו.
שנים של לחלום, חודשים של לתכנן והנה הגיע רגע האמת. יוצאים לדרך. וגם אם לרגע חולפת לה מחשבה סוררת של "מה עבר לנו בראש לצאת להרפתקאה משוגעת כזו באמצע החיים?" עכשיו כבר אי אפשר להתחרט. מעבירים מפתחות, מסיימים לארוז מה שעוד נשאר וזהו, אנחנו נוודים נטולי בית שעולים על מטוס בכיוון אחד.
אריזה לטיול היא תמיד חלק מאתגר. מצד אחד רוצים להיות מצויידים בכל מה שצריך ושלא יהיה חסר משהו קריטי באמצע הטיול, מצד שני לא רוצים להיסחב עם כל הבית עלינו. אבל עכשיו באמת כל הבית שלנו הוא מה שיש במזוודות שאיתנו. וזה לא מצב זמני שממנו חוזרים לבסיס הבית אלא החיים כנוודים. הבעיה בלקחת איתך אינסוף תיקים ומזוודות זה שאיכשהו צריך להצליח להתנייד עם כל זה וכרגע לא ממש ברור לי איך זה ייכנס ברכב שכור או מונית …
ברגע שאני מספרת שאנחנו יוצאים לטיול ארוך בעולם מייד מגיעה השאלה – ומה עם הילדים? איך הם יסתדרו עם ניתוק ממסגרות, חברים ובכלל מכל השגרה והחיים הנורמטיביים? גם לנו היו לבטים לא קטנים סביב סוגיות שקשורות לילדים.
ג'ון לנון שר Imagine no possessions , שיר מקסים שאני מאוד אוהבת אבל בחיי היום יום הרגילים לא ממש יישמתי את הקונספט. הבחירה לצאת למסע אילצה אותנו לא רק לדמיין אלא ממש להיפרד מרב הרכוש והציוד שצברנו לאורך השנים. ולמרות ש"זה רק חפצים" זה לא פשוט להיפרד מהכל ולהרגיש שכל פרידה כזו סוגרת עוד דלת מאחורינו וכבר אין דרך חזרה. מרגש אבל גם קצת מפחיד .
אם נתקלתם בסיפורים של משפחות שיצאו לטיול של שנה ויותר ותהיתם לעצמכם איך מממנים טיול כזה, המאמר הזה הוא בשבילכם. קיימות מספר אסטרטגיות מרכזיות למימון טיול ארוך. מוזמנים לקרוא עליהן כאן ולבחון אם ומה אפשרי עבורכם.
אוסקה שונה לחלוטין מערים יפניות אחרות. האנרגיה התוססת שלה מורגשת בכל פינה – מהשווקים הססגוניים ורחובות האוכל הומים, ועד לאטרקציות המודרניות והחיים התוססים שנמשכים עד שעות הלילה המאוחרות. לאורך חמישה ימים של חוויות, גילינו עיר שמציעה שילוב מושלם של תרבות מסורתית וקידמה מודרנית, כל זאת לצד סצנה קולינרית עשירה ובלתי נשכחת.
רוצים לדעת אם ואילו אפליקציות תחבורה שיתופיות פועלות ביעד שאתם נוסעים אליו? מוזמנים להיעזר בטבלה השימושית שהכנו עבורכם ותעזור לכם להגיע מוכנים עם האפליקציות הרלבלטיות מותקנות ומוכנות לשימוש.
אם אתם מתכננים טיול באזור אוסקה או קיוטו ומחפשים טיולי יום שמשלבים תרבות, טבע והיסטוריה, הערים נארה, קובה והימג'י הן בחירה מצוינת. מאיילים חופשיים בנארה, דרך הנמל התוסס והאוכל המפורסם של קובה, ועד לטירת הימג'י המרהיבה. במאמר זה אסקור את האטרקציות המרכזיות בכל אחת מהערים ואמליץ האם כדאי להקדיש להן יותר מיום טיול אחד, כולל המלצות למקומות לינה בקטגוריות מחיר שונות.
שנים רבות שטיולים היו סוג של בריחה קצרה מהשגרה והיומיום. כזו שמחכים ומצפים לה, שעוזרת להטעין באנרגיות ולחזור לחיים שלנו בכוחות מחודשים. אבל מה קורה כשלטייל הופכת להיות השגרה שלנו? כשזה מה שאנחנו עושים כל הזמן, כל יום במשך מעל לחצי שנה?
קבלו עדכון כשמתפרסם פוסט חדש (בדקו את תיקיית הספאם שלכם ואשרו שם קבלת פוסטים ממני)
