כתבתי כבר שהטיול הזה הוא חלום של הרבה שנים. למעשה אחד המכשולים הגדולים שמנעו מאיתנו לצאת אליו מוקדם יותר היה בדיוק הסוגיה הזו – הילדים. שיקולים של לא להרוס את הבגרויות או לימודים באוניברסיטה, שיקולים של לא להפריד אותם מחברים וכל מה שהם אוהבים לעשות ביום יום. לפעמים לאורך השנים, זו הרגישה כמו בחירה בין מה שטוב לנו, לי ולגיא, לבין מה שטוב לילדים. וכשזה הרגיש כך – בחרנו בטובת הילדים והחלום נשאר במגירה. 

אבל החיים דינמיים. דברים משתנים, הזדמנויות נוצרות. ואפילו למכשולים שנראים בלתי פתירים ובלתי עבירים,  אפשר למצוא פתרון אם ממש ממש רוצים. 

לנו היו שני אתגרים שונים שונים מבחינת הילדים. יש לנו בת בוגרת שעקרונית כבר לא חייבת להיגרר איתנו לכל גחמה משוגעת כמו טיול מסביב לעולם. היא עצמאית לקבל החלטה לגבי עצמה. אבל לי כאמא היה קושי לדמיין את עצמי נוסעת לקצה השני של העולם בלעדיה כך שאם היתה בוחרת לא לבוא, אולי היינו נוסעים פחות רחוק או לפחות זמן, זה בהכרח היה מהווה שיקול בתכנון שלנו. לשמחתי שנים של לקחת אותה לאינסוף טיולים איתנו השתלמו לנו והיא הפכה חובבת טיולים לא פחות מאיתנו כך שבסופו של תהליך ארוך היא בחרה להצטרף אלינו. מאחר והיא סטודנטית, היא עברה מהאוניברסיטה בה למדה לאוניברסיטה הפתוחה ותמשיך ללמוד את התואר שלה תוך כדי הטיול, במתכונת מצומצמת כמובן. ומבחינה חברתית, החברים שלה במילא התפזרו למסגרות ומיקומים שונים ברחבי הארץ והקשר ביניהם נשמר באמצעים דיגיטליים ברובו. אז היא תשמור על קשר מרחוק עד שנחזור.

האתגר השני היה עם הבן הצעיר. הפן הלימודי פחות הטריד אותנו כי אנחנו פחות מאמינים במסגרת הלימוד הקונבנציונלית ויותר מאמינים שלמידה אמיתית מתקיימת בכל מקום. אבל הפן החברתי כן היה שיקול חשוב ולא רצינו לנתק אותו מחברים וקשרים משמעותיים.   יצא שבשנה שעברה, בלי שום קשר לחלום הטיול, המצב בבית הספר השתנה לרעה והילד חווה הצקות על גבול הבריונות. כתוצאה מכך החלטנו להוציא אותו לחינוך ביתי. זה קרה בלי קשר לנסיעה. עוד לא ידענו שנצא לטיול כשהחלטנו והגשנו בקשות לחנ"ב (בקשות לחינוך ביתי צריך להגיש לפני חודש אפריל בשנה שלפני). אבל איכשהו זה פתאום פתח את האפשרות לצאת למסע. הכבלים שהחזיקו אותנו, ניגוד האינטרסים בין הרצון שלנו לצרכים של הילדים, פתאום נעלם, הכל הסתדר בדיוק כמו שצריך ופתאום נוצרה לנו הזדמנות חד פעמית שבה המסע הזה בעצם מתאים לכולנו כרגע. 

אז האם הילדים יפסידו משהו מזה ששלפנו אותם מהשגרה והבטחון שיש בה? מאוד יכול להיות. בכל בחירה שאנחנו עושים אנחנו מוותרים על משהו אחר הרי. אבל אני מאמינה שהמסע הזה יספק לשני הילדים הזדמנויות שעולות בהרבה על כל "הפסד" שאולי יש בבחירה הזו שלנו. תהיה להם הזדמנות להתגבש יחד כאחים, הזדמנות להיחשף לתרבויות אחרות ובטוח שיהיו עוד שלל הזדמנויות למידה והתפתחות אישית. וגם לנו תהיה הזדמנות לבלות איתם הרבה הרבה יותר ואולי להכיר רבדים חדשים בהם שלא הכרנו עד היום 🙂 

מוזמנים לשתף את הפוסט: