ממשיכים משם לטייל בשאנז אליזה. לא באנו במוד של קניות אז רק מתפעלים מהשדירה הרחבה, מחנויות הדגל של מותגי על שונים והולכים לאכול ארוחת צהריים מאוחרת במסעדת שה ליאון דה בריסל. גיא פינטז על קערת המולים שלהם בערך מאז הביקור הקודם שלו במסעדה. חלקנו קערת מולים פרובינסיאל והזמנו למנת ילדים קערת מולים נוספת. חשבנו שתגיע לילדים מנה קטנה יותר אך למרבה ההפתעה הגיעה קערת מולים בגודל זהה לשלנו. הילדים לא אהבו ו"נאלצנו" לעזור להם לסיים את המנה. בסוף הם גם קיבלו ופל בלגי ומתנות אז כולם יצאו מרוצים.

מצטלמים מול שער הניצחון וממשיכים לכיוון האייפל. לפני ההגעה למגדל עצמו, פונים לגבעת טרוקדרו ממנה יש תצפית מעולה על האייפל. קצת תמונות תיירותיות כמתבקש וממשיכים לעבר המגדל עצמו. עבר הרבה זמן מאז שהיינו בפריז ודברים השתנו, כיום המגדל מוקף גדר וכדי להתקרב אליו צריך לעבור בדיקות בטחון. השעה כבר יחסית מאוחרת ואנחנו מתלבטים אם להיכנס או להסתפק ממבט מבחוץ, אבל הילדים לוחצים ואנחנו מחליטים כן להיכנס ולעלות למגדל. קודם צריך כאמור לעבור את התורים של בדיקת בטחון, אחר כך תורים לרכישת כרטיסים ואז תור למעלית עצמה. לוקח קצת זמן אבל בסוף מגיעים למעלה. ניתן לקנות כרטיסים לקומת הביניים או כרטיסים שמקנים אפשרות לעלות עד לראש המגדל. אנחנו הסתפקנו בקומת הביניים. הנוף פשוט נפלא ובגלל שהגענו מאוחר אנחנו זוכים לראות את הנוף באור וגם בחושך כשהעיר כולה נדלקת ומבהירה למה היא קרויה עיר האורות.

כשאנחנו יורדים מהאייפל אנחנו שולחים מבט אחרון אל המגדל המואר ותופסים מונית חזרה למלון.