איך נטייל ביום שאחרי הקורונה?
לאחרונה במקביל לדיווחים על ירידה בתחלואה ופתיחה הדרגתית של מקומות בילוי ואחרים, מתחילים להרגיש ניצוץ של אופטימיות שאולי אולי, בקרוב נוכל לחזור לנורמליות. ובשבילי אישית, נורמליות אומרת טיולים בעולם. והרבה מהם. וזה ללא ספק משהו שאני מצפה לו בכליון עיניים אבל האם באמת עולם התיירות יחזור להיות כמו שהיה לפני שהקורונה קפצה לבקר?
אז זהו שלפי ההערכות, לא נחזור כל כך מהר בדיוק לאותה שגרה שהכרנו פעם. כנראה שהטיולים שלנו הולכים להיראות קצת אחרת ביום שאחרי.
אז קראתי הערכות של מומחים שונים וליקטתי לכאן 10 שינויים שאנחנו צפויים לראות בעולם התיירות שאחרי הקורונה.
1. יותר טיולי טבע, פחות טיולים עירוניים
אחרי שנה שלמה של להיות סגורים בבתים והרבה מגבלות על התנועה שלנו, יש צפי שאנשים יחפשו מרחבים, טבע, מקומות פתוחים שמאפשרים לזוז ולנוע.
בנוסף, כיוון שהקורונה לא צפויה להיעלם לגמרי כל כך מהר והחשש מזנים חדשים והדבקה צפוי להישאר איתנו, אנשים יעדיפו טיולים שיש בהם פחות צפיפות והתקהלות.
טיול בטבע יאפשר גם תחושת חופש ומרחב וגם ריחוק חברתי מסויים והמנעות מהתקהלויות. טיולים עירוניים לעומת זאת עשויים להיות מעט פחות אטרקטיביים מבעבר.
2. שינויים בהרגלי הלינה
אם בעבר רבים בחרו ללון במלונות בזמן טיולים בחו"ל כי זה יותר מפנק וכולל ארוחות, נקיון של החדר עבורנו ועוד. אז הצפי לעתיד הוא שאנשים יוותרו על הפינוקים הללו ותהיה עליה בהעדפה ללינה דווקא בצימרים, אוהלים וגלאמפינג.
שוב זה מתחבר לרצון של אנשים להימנע מצפיפות והתקהלות. מלונות מטבעם מכילים כמות גדולה של אנשים שמרוכזים יחד בלובי, מעליות, חדרי אוכל וכו. כל המקומות האלה יוצרים יותר יותר הזדמנויות של התקהלות וסיכון להדבקה. מעבר לזה שכמובן רב המלונות מצויים בערים שכפי שצויין כבר, יהיו מעט פחות מועדפות על מטיילים.
3. הגיינה הגיינה הגיינה
סוגיית ההגיינה שפעם היתה יחסית שולית בשיקולי הנסיעה שלנו (או אולי פשוט מובנת מאליו), תהפוך מהותית הרבה יותר. מטיילים יקפידו הרבה יותר על ההגיינה במקומות לינה ובכלל במקומות שיבחרו לבקר בהם. כבר היום ניתן לראות שיפורים שהוכנסו במסעדות ומלונות כדי להבטיח את בטיחות האורחים. מקומות אירוח ובילוי שישימו דגש על נקיון והגיינה, יקבלו העדפה מבחינת המטיילים. בתכלס, זה לא שינוי רע 🙂
4. גמישות בהזמנות וביטולים
בשנה האחרונה למדנו שהעולם יכול להיות מלא באי ודאות. וזה אומר שבעתיד הקרוב כשנרצה להזמין טיול כלשהו, סוגיית אפשרות הביטול תקבל הרבה יותר חשיבות מבעבר.
חברות הלואו קוסט למשל, שהמודל שלהן התבסס על הזמנת טיסות זולות ללא אפשרות ביטול, יצטרכו אולי להציע מודל יותר גמיש כדי שאנשים יבצעו רכישה ולא יחששו משינויים כאלה ואחרים במצבם האישי או במדינת היעד, שימנעו את הנסיעה. כנ"ל מלונות וכל דבר אחר. כבר היום אפשר למשל לראות חברות קרוז וחברות נסיעות שמציעים אפשרות לשינוי מועד או יעד או ביטול וקבלת החזר, הכל כדי להקטין את החשש של הלקוח להתחייב לטיול בתנאי אי ודאות.
5. יותר טיולי הרגע האחרון, פחות הזמנות של הרבה זמן מראש
לפני הקורונה לי אישית היו תמיד טיסות מוזמנות לפחות חצי שנה ואפילו עשרה חודשים קדימה. זו היתה הדרך הטובה ביותר להשיג דילים מעולים. וחוץ מזה, תמיד כיף שיש טיולים מתוכננים לצפות להם 🙂
וזה בגדול המודל של חברות הלואו קוסט. כמה שמזמינים יותר זמן מראש, המחירים יותר אטרקטיביים.
אבל כאמור, אנחנו בסטטוס אחר עכשיו והוא מכיל הרבה יותר אי ודאות. ובתנאים כאלה אנחנו בקושי יודעים מה יקרה בעוד חודש אז להזמין טיול לעוד חצי שנה ויותר, נראה פחות אטרקטיבי כרגע.
כך שהצפי הוא להרבה יותר ביקושים של הרגע האחרון. כי אם כרגע יש לך תו ירוק ויש מדינות ירוקות שמאפשרות ביקור, אז מאוד יכול להיות שתקפוץ על ההזדמנות. הזמנה של חצי שנה מראש? עוד ייקח זמן עד שנרגיש בנח לעשות כאלה.
6. יותר תיירות פנים ותיירות רכב
הרצון להימנע מצפיפות והתקהלות הופך מטוסים ושדות תעופה למקומות קצת פחות אטרקטיביים.
על זה אפשר להוסיף את החשש להידבק ולחלות בקורונה במדינה זרה, שגם מוסיף להעדפה של אנשים להישאר יותר קרוב לבית.
החלופה היא תיירות ברכב. במקום לטוס, לעלות על רכב ולצאת לטיול שאינו מחייב התקהלות.
באירופה או ארה"ב יש כמובן יותר אפשרויות לטיולי רכב. והצפי אומר שיותר אנשים יעשו ROAD TRIPS ברחבי ארה"ב וברחבי אירופה בעולם התיירות שאחרי הקורונה. בארץ זה בעיקר אומר יותר תיירות פנים. כבר בשנה האחרונה, בהיעדר אפשרות אחרת, הרבה אנשים יצאו וטיילו יותר בארץ וגילו שגם כאן יש הרבה מקומות יפים לבקר בהם.
7. טיולי "באקט ליסט"
עוד משהו שלמדנו בשנה האחרונה זה כמה הכל דינמי ויכול להשתנות במהירות. דברים שהיו ברורים ומובנים מאליהם שתמיד יהיו לנו, הפכו להיות בלתי אפשריים פתאום. כמו האפשרות לעלות על מטוס לאן שרוצים למשל.
עם ההבנה הזו מגיע גם הרצון – לחיות את הרגע. לעשות דברים כשאפשר. כי לך תדע מה יהיה. ולכן הצפי הוא שהרבה אנשים יעשו (ואולי כבר עשו בעצם) רשימת יעדים ו/או טיולים שהם תמיד חלמו לעשות וטרם התפנו אליהם. מה שאומר שאולי נראה מגמה לא רק של טיולים "רגילים" כמו שהיו לפני פרוץ הקורונה, אלא גם הרבה טיולים יותר מיוחדים. יותר הגשמת חלומות. אולי יעדים יותר אקזוטיים, אולי סוגי טיול אחרים שיהיו יותר מלאי הרפתקאות. ימים יגידו
8. העדפה לרכב שכור על פני תחבורה ציבורית
מתחבר למגמה של העדפת טיולי טבע ולמגמה של המנעות מצפיפות שיותר מאפיינת תחבורה ציבורית. רכב מאפשר לאנשים לנוע ממקום למקום ועדיין לשמור על ריחוק חברתי ומינימום מגע עם אחרים.
9. שינוי בדפוסי העבודה והתיירות והקשר ביניהן
בשנת הקורונה הרבה מאוד אנשים עברו לעבוד מרחוק. הזום הפך חלק בלתי נפרד מחיינו ורבים גילו שהעולם לא קורס כשעובדים מהבית ולא מגיעים פיזית למשרד. המגמה הזו של יותר עבודה מרחוק, צפויה להישאר איתנו גם אחרי הקורונה. בין היתר תהיה לזה השפעה על האופן שבו משלבים בין עבודה וחופש.
כי אם אפשר לעבוד מכל מקום, אז אפשר באותה מידה להיות ביוון, אמסטרדם או ניו יורק ולעשות את העבודה משם.
ואם משלבים בין חופשה ועבודה אז אפשר גם לנסוע לתקופות ארוכות יותר. כי תיאורטית אפשר להיות חודש חודשיים בתאילנד תוך כדי שעובדים מרחוק.
10. יותר אכפתיות לסביבה
בשנה האחרונה כשאנחנו היינו בסגרים שוב ושוב, הטבע וכל עולם החי דווקא יצאו מורווחים מהעניין. פחות זיהום אוויר, בעלי חיים שחזרו לאזורים שבהם לא נצפו כבר שנים. אם היינו צריכים הוכחה להשפעה הרעה שיש לבני האדם על כדור הארץ ושאר מיני החיים שעליו, קיבלנו אותה הישר לפנים.
יש שאפילו יגידו שהקורונה עצמה באה ללמד אותנו שבני האדם הם לא היצורים הכל יכולים שתמיד חשבו שהם. כי הנה וירוס אחד קטן משתק את העולם כולו.
בהקשר התיירותי יש רבים שחושבים שאנחנו צריכים ללמוד מזה ולהתחיל להיות יותר אקולוגיים. יש מגמה של טיולים עם משמעות ונתינה. לא רק לנסוע למטרות של נהנתנות אלא להתנדבות, לעשיה, לתרומה חזרה לקהילה ולכדור הארץ. זה כמובן לא אומר שאנשים לא ימשיכו לטייל כדי לראות אטרקציות ולבלות בנעימים, אבל אולי לצד זה תהיה גם קצת יותר חשיבה על הסביבה שלנו.
אז איך באמת נטייל ביום שאחרי הקורונה?
אז יש הרבה הערכות והשארות לגבי איך ישתנה עולם התיירות ביום שאחרי הקורונה. מה מהתחזיות האלה באמת יקרה? אין לדעת. האמת היא שכנראה שנראה קצת מהכל. יהיו אנשים שירצו לטייל בדיוק כמו בעבר ויהיו אחרים שישנו הרגלים. יש שינויים שאולי יהיו זמניים, ואחרים יישארו איתנו. כך או כך, גם אם נטייל טיפה אחרת, נשמח כבר להגיע לשלב שבו האפשרות לטייל ולהנות מכל מה שיש לעולם להציע, תהיה פתוחה בפנינו שוב.
