באנו לטייל אז אנחנו מטיילים לאורך הנחל ולכיוון הים. המראה של הנחל המתחבר לים, מקסים. תחנת הכח שנמצאת ממש על שפת הנחל קצת פוגמת במראה הפסטורלי אבל עדיין אפשר להנות מהדו קיום בין המפלצת התעשייתית לבין הטבע הקסום. לאורך הנחל יש כמה פסלים ומזרקות חביבים. אנחנו מגיעים עד חוף הים. החוף משובץ צדפים והרציף הארוך של תחנת הכח חודר לתוך הים כמו לשון ארוכה שעליה הגלים מתנפצים. בצדה השני של תחנת הכח ישנו אזור לצפיה בכרישים המגיעים לאזור בגלל המים החמים שנשפכים לים מתחנת הכח. לצערנו בגלל הספונטניות של הטיול שלנו, לא היו מקומות פנויים לסיור כזה ונשמור את הצפייה בכרישים להזדמנות אחרת. במקום זה אנחנו נהנים מצפייה בים ובגלים ואין כמו הים כדי לעשות נעים בעיניים ובלב.

אנחנו רוצים לטייל גם בעבר השני של הנחל, שם אנחנו רואים גבעות ירוקות ושבילים. כדי להגיע לשם אנחנו חוזרים על עקבותינו ומגיעים עד לגשר שנמתח מעל נחל חדרה. מהגשר עצמו נשקף הנוף הכי יפה בפארק בעיני. כשעומדים במרכז הגשר אפשר לראות את הנחל זורם במרכז, את שתי הגדות הירוקות בצדדים ואת הים נשקף ממול. מקסים לגמרי.

טיילנו גם על שפת הגדה השניה שם יש מעין גבעה שמגיעה עד לגדר של תחנת הכח. על הגבעות הירוקות אפשר למצוא שפע פינות ירוקות שעליהן מצאנו שלל אנשים שפרשו לעצמם מחצלות וסלסלות פיקניק. זה לגמרי נראה מקום מושלם לפיקניק. פחות עמוס ושוקק מהגדה שממול. 

מהצד הזה של הגדה אי אפשר להגיע ממש עד לים, לפחות לא בצורה נוחה ובטוחה. ראינו אנשים מטפסים ועוברים בין הסלעים, אנחנו בחרנו שלא לעשות זאת. זה נראה לא יציב ולא הכי בטוח, בטח לא עם ילדים וכשהכל רטוב וחלקלק אחרי כמה ימים גשומים.